ת"א 61604-01-13 ראובן נ' בבילה ואח'

התובע, יליד 1960, הגיש תביעה זו לפיצוי בגין נזק גוף, שנגרם לו בתאונת דרכים ביום 13.8.12, בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה – 1975.

בית המשפט מינה שלושה מומחים בתחומים שונים לבחינת נזק הגוף שנגרם לתובע כתוצאה מהתאונה:

• ד"ר ביבי כרמל, מומחה לכירורגיה פלסטית, קבע בחוות דעתו כי התובע נפגע ממלגזה בזמן עבודתו וטופל בשברים בסינוס הפרונטלי. הניתוח לתיקון השברים חייב חתך של עור הקרקפת, והותיר צלקת באורך 33 ס"מ וברוחב 2X3 מ"מ, וזאת בנוסף לצלקת שנותרה מהחתך בעור באורך 3 ס"מ וברוחב 3 מ"מ. שתי הצלקות מהוות אלמנט מכער. לפיכך קובע המומחה 10% נכות צמיתה במובן האסתטי, בהתאם לפריט 75 (2)(ב) לתוספת לתקנות הביטוח לאומי (קביעת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז 1956.

• פרופ' דב אופיר, מומחה אף אוזן גרון, בדק את התובע ומצא כי סטיית מחיצת האף היתה קיימת עוד לפני התאונה. התובע התלונן על אובדן חוש הריח, אולם אין פגיעה בחוש הטעם ולכן אין גם נכות. המומחה קבע כי יש צורך במינוי ניורולוג עקב תלונות על כאב ראש וירידה בריכוז ובזיכרון.

• פרופ' תמיר בן חור, מומחה בניורולוגיה, בדק את התובע וקבע כי אין עדות לפגיעה מוחית, לדמם או קונטוזיה מוחית. עם זאת התובע מתלונן על כאבי ראש וסחרחורות. אירועי התעלפות מתועדים גם לפני התאונה. נוכח כאבי ראש נמשכים, על רקע שברים מרובים בעצמות הפנים, קובע המומחה נזק נוירולוגי של 5% נכות צמיתה, לפי פריט 34 (ב), חלקי ומותאם, לתוספת לתקנות הביטוח לאומי (קביעת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז 1956.

  1. לצורך מתן הצעת פשרה, הבאתי בחשבון את כל האמור בכתבי הטענות ובתחשיבי הנזק של הצדדים על נספחיהם. בין השאר הבאתי בחשבון כי מדובר בנזק קשה, העומד על 14.5% נכות צמיתה. יחד עם זאת, מירב הנכות אסתטי בלבד. הנכות הנוירולוגית הינה נמוכה יחסית, ואיננה מצדיקה הפסקה מוחלטת של העבודה כפי שנעשה בפועל. עם זאת, הבאתי בחשבון כי מדובר בפגיעה קשה, אשר הצריכה היעדרות לתקופה ממושכת של כ- 91 יום, ניתוחים וטיפולים רבים. גם מיקום הצלקת, אף שמדובר בעניין אסתטי, משפיע על הערכת הנזק.

  2. נוכח האמור לעיל מציע בית המשפט לצדדים, לסיים התיק בפשרה על פי הנתונים הבאים:

     • בגין אובדן שכר לעבר – 38,000 ₪.

     • בגין הוצאות רפואיות, נסיעות ועזרה לעבר – 15,000 ₪.