ת"א 61590-05-16 אהרון ואח' נ' שרעבי

בגדרי החלטתי זו עליי להכריע באם לקבל את בקשת המבקשים להטיל, במעמד צד אחד, עיקול על זכויות המשיב.

לאחר עיון יסודי בבקשת המבקשים ובכלל זה בכתב התביעה, מצאתי לדחות את הבקשה, מהנימוקים הבאים:

א. לא עלה בידי המבקשים להוכיח על סמך ראיות מהימנות לכאורה (למצער לא ראיות מספיקות) כי קיים חשש סביר שאי מתן צו העיקול יכביד על ביצוע פסה"ד [כנדרש בתקנה 374(ב) לתקסד"א]. למעשה עיון בתצהיר שצורף בתמיכה לבקשה מלמד שאין בו כל התמודדות או התייחסות ליסוד ההכבדה וכן למצבו הכלכלי של המשיב. מצופה היה לראות התייחסות מפורטת המגובה במסמכים ובתיעוד לגבי מצבו הכלכלי של המשיב, תוך התייחסות יסודית ומעמיקה לגבי השאלות הצריכות לעניין דוגמת באם הוא נתון במצוקה כלכלית, האם הוא נתון בחובות, האם פתוחים כנגדו תיקי הוצאה לפועל, האם עומדות ותלוית כנגדו תביעות כספיות בבתי המשפט ועוד כהנה וכהנה שאלות.

עיון בתצהיר מלמד שזה למעשה "שותק" והוא נעדר כל התייחסות לשאלות מהותיות אלה הנצרכות לבחינת השאלה באם יסוד ההכבדה מתקיים אם לאו, בעיקר אמורים הדברים, משמדובר בצדדים הקיימת ביניהם קרבה משפחתית, כך שניתן להניח כי הם יודעים את מצבו הכלכלי של המשיב לאשורו ובידיהם מלוא הראיות ו/או המידע ו/או התיעוד היכולים לשפוך אור על טענותיהם.

ב. הבקשה גם לוקה בשיהוי ניכר. פסק הדין עליו המבקשים מתבססים ניתן ב-23/8/15, חוות הדעת בעניין אומדת דמי השכירות עליה המבקשים מתבססים נערכה ב- 24/9/15, ומכתב הדרישה נשלח ב- 21/10/15 למשיב, מכאן, שהבקשה לוקה בשיהוי, כאמור.

ג. בשולי הדברים אעיר וזאת כמובן מבלי לקבוע מסמרות בעניין או לחוות דעה, בנסיבות תיק זה יכולה אף לעלות שאלת הסמכות העניינית וזאת בשים לב לזהות הצדדים והעובדה שהתקיימו כבר ביניהם הליכים בבית המשפט השלום לענייני משפחה. כאמור, אני מעלה את השאלה בלבד, ובוודאי שאין בכך חיווי דעה או קביעה כלשהם.

ד. גם הסכום הנתבע אינו חף מספקות, וזאת בין היתר בשים לב לעובדה כי מדובר בתביעה המתבססת בראש ובראשונה על חוות דעת של שמאי באשר לאודמן דמי שכירות, נושא שבהחלט יכול להיות שנוי במחלוקת.

ה. הבקשה כוללת בעיקר טענות משפטיות, ואין בה התייחסות ספציפית לתיק.