ת"א 61460-12-14 איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' מועצה מקומית בנימינה-גבעת עדה ואח'

בעניין: "בקשה למתן צו לגילוי מסמכים" (בקשה מס' 14)

לאחר שעיינתי בבקשת התובעות מיום 26.4.16, בתשובת הנתבעת מיום 11.5.16, וכן בתגובה לתשובה מיום 16.5.16, ונתתי דעתי לטענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה לפיה דין הבקשה להתקבל.

אקדים ואעיר כי טענות הנתבעת בדבר "רובריקה" אשר "נשמטה בשגגה" הינן טענות עובדתיות שלא נתמכו בתצהיר. אך לא בשל כך מתקבלת הבקשה.

להווי ידוע לב"כ הצדדים כי על פי הפסיקה נקודת המוצא בכל הנוגע לגילוי מסמכים הינה גילוי מלא ומירבי, כל עוד המסמכים המבוקשים הינם רלבנטיים, כאשר הגישה בנוגע לרלבנטיות היא גישה מרחיבה. אין ממש בטענה לפיה מסמכים שאינן עוסקים בעץ נשוא התביעה עצמו, אינם רלבנטיים. גם מסמכים העוסקים בעצים סמוכים, ובכלל באופן הטיפול של הנתבעת בעצים בכלל ובתלונות על עצים בפרט, עשויים להיות רלבנטיים. אין ממש גם בטענצת הנתבעת בדבר הכבדה בלתי סבירה, משצומצמה רשימת המסמכים המבוקשים ל-22 מקרים ספציפיים (ובוודאי שכך הדבר ככל שיש בסיס להנחה, שאינה נראית לי בלתי סבירה, לפיה ממילא מסמכים אלה ניתנים לשליפה מהמחשב).

יוער כי הסעד המבוקש בסיפא לבקשה שונה מעט מן הרישא לה. בסיפא מבוקש כי יינתן צו לעיון במסמכים. בשלב זה איני עושה צו לעיון, שכן הוגשה בקשה להורות על גילוי, וזו כשלעצמה מתקבלת. ככל שבהמשך יוברר כי המסמכים קיימים וככל שהנתבעת תעלה נימוק כלשהו בגינו היא סבורה שאין מקום לאפשר עיון – יוכלו התובעות להגיש בקשה מתאימה.

סיכומו של דבר – הבקשה מתקבלת.

הנתבעת תמסור לתובעות תצהיר גילוי מסמכים ספציפיים, כמבוקש בבקשה.

הנתבעת תשלם לתובעות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,500 ₪, תוך 30 יום מהיום וללא קשר לתוצאות המשפט.