ת"א 61413-06-13 הפועלים בע"מ ח.צ. 5200001 נ' ניג'ם ואח'

1. התובע הגיש תביעה כספית בסדר דין מקוצר, על סך 147,473 ₪, כנגד תובע מס' 1, הוא החייב ובעל חשבון הבנק שהתנהל אצל התובע (להלן: "החייב"), ובסך 102,304 ₪ כנגד נתבעים 2 ו- 3, מכוח כתב ערבות להלוואה שנטל החייב מהתובע.

2.על פי כתב התביעה, ביום 7/10/11, חתמו הנתבעים על כתב התחייבות וערבות להחזר הלוואה בסך של 122,000 ₪. הנתבעים, ערבים יחידים להלוואה, אינם מכחישים חתימתם על כתב ההתחייבות והערבות.

3.נתבע 2 (להלן: "מחמוד") ונתבע 3 (להלן: "ראמי") הגישו בקשת רשות להתגונן כנגד התביעה, וקיבלו רשות להתגונן בשאלה, האם עמד התובע, בחובת ההודעה כלפיהם, על פי הוראת סעיף 26(א) לחוק הערבות, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק הערבות"), הקובע כלהלן:

"לא קיים החייב את חיובו, יודיע על כך הנושה לערב יחיד תוך 90 ימים מיום שהיה על החייב לקיים את החיוב; לא הודיע כאמור, יופטר הערב כדי הנזק שנגרם לו בשל כך".

טענות התובע בסיכומיו:

4.מועד הפיגור הראשון שנוצר בהלוואה הינו ביום 12/1/13. ביום 28/2/13, שלח התובע לנתבעים הודעה בדואר רשום, לכתובת שמסרו הנתבעים בכתב הערבות, דבר הדואר לא נדרש על ידי הנתבעים. ההודעה נשלחה בתוך התקופה של ה- 90 יום. לטענת התובע, יש לקבוע, שהתובע עמד בחובה המוטלת עליו, בהתאם לסעיף 26(א) לחוק הערבות.

5.עוד טען התובע, שלנתבעים נשלחו מכתבים נוספים, שצורפו לתצהיר מטעם התובע. גם לאחר המועד בו אין מחלוקת שהנתבעים ידעו בדבר חוב החייב, אך הם לא הציעו להיכנס לנעליו או לשלם דבר על חשבון החוב.

6.לטענת התובע, הנתבעים לא הוכיחו כי נגרם להם נזק או קשר סיבתי כמתחייב מהוראת הסעיף לעיל. ולא פירטו ולא כימתו את הנזק שנטען על ידם.

טענות נתבע 2 בסיכומיו: