ת"א 61361-02-16 ביטוח חקלאי- אגודה שיתופית מרכזית בע"מ נ' תייסיר ואח'

1. עניינה של התביעה שלפני בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 23.7.15 בכביש 767.

2. לטענת התובעת, בעת שרכבה ביצע עקיפה כדין של משאית, נעקף לפתע ע"י רכב הנתבעים, שסטה לעבר נתיב נסיעת רכב התובעת, פגע בו והדפו אל עבר המשאית הנעקפת.

3. הנתבעים טענו בכתב ההגנה, שרכבם לאחר שאותת ווידא שהנתיב הנגדי פנוי, ביצע עקיפה. בשעה שרכב הנתבעים היה מקביל לרכב התובעת, סטה רכב התובעת במפתיע, על עבר נתיב נסיעת רכב הנתבעים, פגע בו וכן פגע ברכב צבאי אשר נסע באותה העת במקביל.

4. הנהג מטעם התובעת חזר בפני על גרסתו לפיה נסע לאחר המשאית הצבאית וביקש לעוקפה. לשם כך, אותת והמתין שהנתיב הנגדי יתפנה. הנהג מטעם התובעת טען בעדותו שבדק במראה האחורית והבחין ברכב הנתבעים מצוי במרחק של 50-100 מטרים בירידה מאחוריו. הנהג מטעם התובעת החל בביצוע העקיפה וכאשר היה רכבו מקביל למשאית הצבאית, קרוב לתא הנהג, חש במכה מצידו השמאלי מרכב הנתבעים שהדפו אל עבר המשאית הצבאית, שסטתה הצידה על מנת לברוח מהתאונה. רכב התובעת נעצר לאחר מספר מועט של שניות שכן גלגליו התפנצ'רו והמשאית הצבאית המשיכה מעט ונעצרה אף היא. לעומת זאת, רכב הנתבעים לאחר שפגע ברכב התובעת, המשיך לנסוע ונעצר רק לאחר 200-400 מטרים. הנהג ברכב התובעת טען שמשאית הנתבעים לא היתה במקביל אליו בעת הפגיעה אלא מאחור, שכן החבטה הראשונה היתה בחלק השמאלי אחורי של רכבו ורק לאחר הפגיעה הראשונה כשהמשיך רכב הנתבעים בנסיעה קדימה המשיך ונפגע רכב התובעת בצד שמאל לכל אורכו.

נהג המשאית הצבאית העיד אף הוא בפני וטען שנסע בכביש והבחין במראה שרכב התובעת יוצא לעקיפה ועל כן האט את מהירות נסיעתו. נהג המשאית הצבאית, חזר להסתכל בכביש וכשהביט שוב במראה הבחין במשאית הנתבעים מתחילה לבצע עקיפה של שני כלי הרכב. אז, נצמד נהג המשאית הצבאית למעקה ככל הניתן וזאת על מנת לאפשר לרכב התובעת לעבור אך משאית הנתבעים פגעה ברכב התובעת וזה נהדף לעבר המשאית הצבאית ופגע בגלגליו.

5. הנתבע 1 גם הוא חזר על גרסתו וציין שנסע כשלפניו בכביש רכב התובעת ומשאית צבאית. הנתבע 1 הודה שביקש לעקוף את שני הרכבים. אך, רכב התובעת יצא יחד עימו לעקיפה. הנתבע 1 העיד שרכבו היה מקביל לפינה השמאלית של המשאית הצבאית ורכב התובעת היה בינו לבין המשאית וכל השלושה היו במקביל האחד לאחר ואז פגע רכב התובעת בגלגל רכבו מצד ימין ונהדף לעבר המשאית הצבאית. הנתבע 1 טען שלו גרסת התובעת היתה נכונה, הרי שהיה פוגע ברכב התובעת מאחור ולא מהצד בחלקו הקדמי של הרכב. הנתבע 1 העיד שלאחר התאונה המשיך בנסיעה קדימה. בתשובה לשאלה הכיצד הצליח רכב התובעת להשתחל בין המשאית הצבאית לרכב הנתבעים בכביש הצר השיב הלה שהיה לרכב התובעת מקום.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ולאחר שעיינתי בתמונות הנזקים, אני מעדיפה את גרסתה של התובעת וקובעת שהאחריות לתאונה מוטלת על הנתבעים, מעיקרי הטעמים הבאים:

בראש ובראשונה, התרשמתי לחיוב מעדותו הרהוטה, הבהירה והעקבית של הנהג ברכב התובעת והיא מהימנה עלי. בניגוד לעמדת ב"כ הנתבעים, סבורה אני שעדותו עולה בקנה אחד הן עם עדותו במשטרה והן עם הודעתו לחברת הביטוח. גם בפני חזר וציין שהמתין עד שהכביש התפנה ואז יצא לעקיפה לאחר שהבחין במראה ברכב הנתבעים מאחוריו במרחק רב. בעת העקיפה בשעה שהיה מקביל למשאית הצבאית קרוב לתא הנהג חש במכה שנגרמה מניסיון העקיפה של רכב הנתבעים והפגיעה ארעה בצידו השמאלי תחילה מאחור ועם נסיעת רכב הנתבעים קדימה, נמשכה המכה לכל אורך צידו השמאלי של רכב התובעת, שנהדף כתוצאה מהמכה למשאית הצבאית ופגע בה עם חלקו הימני של רכבו. העובדה שלא חזר שוב ושוב לאורך עדותו על הטענה כי הסתכל בשנית במראה אינה מעידה לגישתי על סתירה בין העדויות. נהפוך הוא, הנהג מטעם התובעת ענה לשאלות ב"כ הנתבעים בהגינות ובאמינות.

יתרה מכך, עדותו לפיה יצא לעקיפה קודם ליציאתו לעקיפה של רכב הנתבעים, נתמכה בעדותו העקבית והמהימנה של נהג המשאית הצבאית, אשר הינו עד ניטראלי, שהעיד בפרוטרוט כי הבחין במראה ברכב התובעת יצא לעקיפה, האט מהירותו, וכאשר הביט במראה שוב הבחין שרכב הנתבעים מבקש לעקוף את שני הרכבים ועל כן הסיט רכבו ימינה למעקה הדרך ככל שניתן ע"מ לאפשר מעבר לרכב הפרטי. מהאמור עולה שמעבר זה הפך לבלתי אפשרי עקב מצב הדברים שנוצר בו שלושת הרכבים למעשה מקבילים זה לזה אך בצורה אלכסונית. לנהג המשאית הצבאית כאמור אין אינטרס בתוצאות ההליך ולא מצאתי סתירות בעדותו ועל כן לא מצאתי מקום לפקפק במהימנות גרסתו לאופן קרות התאונה.