ת"א 61292-11-15 דעדוש ואח' נ' הר קור 2002 בע"מ ואח'

לפני תביעה חוזית.

1.התובע הוא בעלי משק ובית קירור במושב גורן. הנתבעת היא חברה בע"מ העוסקת בקירור ואריזה. התובע טוען כי שנת 2012 הייתה שנה ברוכת פרי והנתבעת אשר חסרו לה מכלי אחסון, ביקשה לשכור מכלים מהתובע. לטענת התובע הוסכם כי ישולם לו סך של 100 ₪ + מע"מ למיכל לעונה.

2.התובע טוען כי הנתבעת שכרה ממנו 216 מכלים אשר נלקחו בחמישה מועדים שונים במהלך חודשים 9-10/12 ובצירוף 20 מכלים שכבר הושכרו על ידו לנתבעת במסגרת עסקה קודמת, הושכרו על ידו לנתבעת 236 מכלים. לטענתו, שמשו המכלים את הנתבעת במהלך השנים 2012-2013. התובע טוען כי לנתבעת נותר חוב בגין השכרה זו, בסך של 34,220 ₪.

3.התובע טוען כי על אף שהוסכם בינו לבין הנתבעת כי סחורת פרי של התובע תאוחסן ב "קירור מירון" ולא תוצא עד לתשלום מלוא חובה של הנתבעת לתובע, בגין אחסון זה הוא נשא בתשלום בסך של 20,700 ₪. לטענת התובע, סכום זה לא זוכה בחשבונו אצל הנתבעת.

4.התובע טוען כי ביום 22/3/13, בהסכמתו, נמכר הפרי על ידי הנתבעת לסוחר מעזה. בנוסף לטענתו, נמכרו לאותו סוחר 23 מכלים בסכום של 600 ₪ למכל.

5.התובע טוען כי 135 מכלים הושבו לו מהנתבעת, אך הם נמצאו פגומים ובהתאם לדו"ח השמאי מטעמו, עלות תיקונם עומדת על סך 30,375 ₪. לטענתו, מתוך 101 מכלי פלסטיק לאחסון הושבו לו על ידי הנתבעת 22 מכלים בלבד ופניותיו אליה בעניין זה לא נענו.

6.התובע טוען כי הנתבעת חבה לו סך של 166,136 ₪ לפי הפירוט הבא: סך של 34,220 ₪ - יתרת חוב בעבור השכרת המכלים לנתבעת, סך של 20,700 ₪- סכום אותו שילם התובע לבית הקירור מירון, סך של 18,841.30 ₪- בעבור מכירת סחורת התובע לסוחר מעזה, סך של 13,800 ₪- מכלים שנמסרו לאותו סוחר מעזה ושלא הושבו לחזקת התובע, סך של 30,374 ₪- בגין מכלים פגומים שהושבו לתובע על ידי הנתבעת, סך של 800 ₪- שכ"ט שמאי מטעמו של התובע, 47,400 ₪- בגין 79 מכלי פלסטיק שלא הושבו לחזקת התובע .

7.לטענת התובע הוא פנה אל הנתבעת בדרישה כספית, אך ללא הועיל ומכאן תביעתו אשר לפני.

8.הנתבעת טוענת כי אכן במהלכה של שנת 2012 שכרה מעם התובע מכלים. לטענתה, ההסכמה בין הצדדים הייתה כי המכלים יאספו על ידה ועל חשבונה ובתום העונה באחריותו של התובע לאסוף אותם מחצריה כנהוג בענף, כאשר עלות שכירת מיכל תעמוד על סך של 60 ₪ בתוספת מע"מ. לטענת הנתבעת, חלק מהמכלים שאספה מהתובע הועברו ישירות למגדלים וחלקם הועברו לחצריה. סה"כ לטענתה, שכרה מהתובע 177 מכלי עץ ו- 22 מכלי פלסטיק. לטענת הנתבעת מצבם של חלק מהמכלים היה רעוע.

9.הנתבעת טוענת כי בנוסף למכלים אלו, ביום 27/7/12 העביר אליה התובע פרי ב 22 מכלי עץ. פרי זה שווק על ידה בתוך אותם מכלים לסוחר מעזה. אותו סוחר השיב לידיה את המכלים במהלך חודשים 4-7/13 ומכלים אלו אוחסנו בחצריה עד אשר יאסוף אותם התובע. עשרה מכלים נוספים של התובע היו בחצריה של הנתבעת, לאחר שמשאית הובלה מטעמו של התובע נקלעה לתאונה בפתח חצרי הנתבעת והנתבעת הצליחה לאסוף עשרה מכלים מתוך המשאית שהתהפכה.

10.הנתבעת טוענת כי כל פניותיה אל התובע על מנת שיגיע לאסוף את המכלים מחצריה סורבו על ידו בטענה כי אין לו מקום לאחסנם. לטענתה, היא לא עשתה כל שימוש ב 32 מכלים אלו והם מעולם לא היוו חלק מעסקת ההשכרה. עוד טוענת הנתבעת, כי עובר לעסקת ההשכרה נשוא התביעה שלפני, לא הייתה כל עסקה קודמת בינה לבין התובע אשר ענינה השכרת מכלים. לטענתה במכלים שהשכיר לה התובע היא עשתה שימוש רק במהלך שנת 2012.

11.לטענת הנתבעת ביום 9/12/13 היא זיכתה את חשבון התובע אצלה בסך של 9,360 ₪ (לא כולל מע"מ) בגין השכרת 156 מכלים, כמקדמה על חשבון השכרת המכלים. ביום 19/1/14 שלח אליה התובע מכתב במסגרתו דרש תשלום עבור 216 מכלים והנתבעת הסכימה, לשלם לו סך נוסף של 3,600 ₪ (לא כולל מע"מ) בגין 60 מכלים נוספים זאת מבלי שערכה בדיקה באשר לכמות המכלים המדויקת שנאספו מהתובע ולפיכך טוענת הנתבעת כי היא שילמה לתובע את מלוא הסכום המגיע לו ואף מעבר לכך. לטענתה, היא זיכתה את התובע בגין התשלומים אשר שילם לבית הקירור מירון. לטענתה, מתוך כלל המכלים אשר אחסן התובע אצלה בשנת 2012 היא מכרה עבורו 22 מכלי אגס לסוחר מעזה ובגין כך זוכה התובע בחשבונו אצל הנתבעת בסך של 16,758.10 ₪. לטענתה המכלים בהם נשלח הפרי לסוחר בעזה הושבו על ידו לחזקתה ומהווים חלק מהמכלים אותם סרב התובע לאסוף מחצריה.

12.הנתבעת טוענת כי לאחר שהתובע החל לדרוש ממנה תשלום עבור מכלים אלו היא שלחה אותם אליו וסה"כ הושבו לחזקתו של התובע 175 מכלי עץ ו- 22 מכלי פלסטיק. לטענתה על אף שהמכלים ששכרה מהתובע היו מלכתחילה ישנים ופגומים על מנה להימנע מוויכוחים מיותרים והגם שלא חלה עליה כל חובה לעשות כן, היא הסכימה שהתובע יחזיר לה את המכלים שהועברו אליו והיא תתקן את אותם מכלים הדרושים תיקון. באשר לחוות דעת השמאי מטעם התובע טוענת הנתבעת כי לפי התמונות שצורפו לחוות הדעת אין המדובר במכלים שהיו בחזקתה אלא כנראה במכלים אשר היו בחצרי התובע משך זמן רב שנים ללא שימוש.

13.לטענת הנתבעת, חובו של התובע כלפיה לאחר קיזוז הסכומים המגיעים לו ממנה עומד על סך של 32,391.20 ₪ נכון ליום 30/1/14 ומאחר והתובע סרב לשלם חוב זה הגישה הנתבעת כנגדו כתב תביעה שכנגד.

14.לכתב התביעה שכנגד לא הוגש כתב הגנה.

15.הצדדים מילאו ידיי להכריע בסכסוך על דרך הפשרה בהתאם לסמכותי לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט.