ת"א 61148-11-16 אבו אלתין ואח' נ' ח'ליפה ואח'

בקשה למתן צו מניעה זמני האוסר על המשיבים וכל מי מטעמם לבצע כל עבודת חפירה ו/או בנייה בחלקה מספר 2856 בגוש טבעי מספר 3, אדמות וולג'ה בירושלים, ששטחה 21 דונם (להלן: "הקרקע").

רקע כללי ועיקר טענות הצדדים

לטענת המבקשים, הם הבעלים של הקרקע; הקרקע רשומה אצל קמ"ט רישום מס רכוש על שם המנוח אבראהים סלאח סבחה; הם רכשו את הקרקע מיורשיו של סבחה על פי ייפוי כח בלתי חוזר שצורף לבקשה; לטענתם, מזה מספר ימים פלשו המשיבים לחלקה והתחילו לבצע בה חפירות אינטנסיביות, ככל הנראה במטרה לבנות בתוכה; הם ביקשו מהם להימנע מכך אך המבקשים סירבו לדבר איתם ואיימו עליהם לפגוע בהם פיזית.

עם הגשת הבקשה ניתן צו ארעי כמבוקש, כנגד הפקדת ערבויות ונקבע דיון במעמד הצדדים, כמפורט בהחלטה מיום 27/11/2016.

ביום 29/11/2016 התקיים דיון ראשון בבקשה. בתום הדיון סוכם כי המשיבים יגישו תגובה בתוך 7 ימים; המבקשים יגישו תשובה בתוך 3 ימים, ולאחר מכן תינתן החלטה בבקשה על פי החומר שבתיק.

מאוחר יותר ביום 6/12/2016 הגישו המשיבים באמצעות בא כוחם החדש, עו"ד נאסר, תגובה מטעמם בצירוף בקשה לביטול ההחלטה. בתגובתם הם העלו שורה ארוכה של טענות, לרבות דחייה על הסף בשל העדר המצאה כדין, שכן המשיבים הם תושבי הרשות הפלשתינית, ולכן היה צריך להמציא להם העתק מתורגם של כתבי בי-דין לשפה הערבית, ולבצע את המסירה באמצעות הנציג המיוחד של משרד המשפטים; חוסר סמכות לבית המשפט, הן משום שלא נעשתה המצאה כדין והן משום שמדובר בקרקע בשטחי הרשות הפלשתינית מהצד הפלשתיני של הגדר, ולכן הסמכות היא לבית המשפט הפלשתיני בבית לחם, אשר אף דן במספר הליכים בין הצדדים בעניין הקרקע ; פורום לא נאות, שכן, הקרקע נמצאת בגדה המערבית, מעבר לגדר בצד הפלשתיני; כל המשיבים הם תושבי השטחים; בין הצדדים כבר התנהלו הליכים בנוגע לקרקע בבית המשפט הפלשתיני בבית לחם; כל הזיקות של הקרקע והמסמכים הקשורים אליה נמצאים במשרדים של המנהל האזרחי; כל הבעלים המקוריים של הקרקע, לרבות אלה שעל פי הנטען מכרו למבקשים, הם תושבי השטחים וגרים בבית ג'אלה.

עוד נטען על ידי המשיבים כי, המסמכים אליהם מתייחסים המבקשים בבקשתם, אינם נוגעים לקרקע נשוא המחלוקת, וכי המבקשים מנסים "להלביש קרקע על קרקע אחרת"; המשיבים נקטו בהליכים משפטיים נגד משפחת המבקשים בגין פלישה לקרקע בבית המשפט המוסמך בבית לחם, שנעתר לבקשתם ונתן צו מניעה כנגד משפחת המבקשים; מאוחר יותר אף ניתן פסק דין שקיבל את תביעתם של המשיבים בבית המשפט בבית לחם; במשפט בבית לחם היו צד בני המשפחה של המבקשים, האחים של המבקשים.

לטענת המשיבים, ההחלטות ופסקי הדין שניתנו בבית המשפט הפלשתיני מהווים מעשה בי-דין החוסם את בקשתם ותביעתם של המבקשים, בהיותם צדדים קרובים לבעלי הדין שם; המבקשים שהפסידו בהליכים בבית המשפט בבית לחם מנסים לעקוף את פסקי הדין שניתנו נגדם על ידי פתיחה בהליכים חדשים אלה בבית המשפט בישראל; יש לדחות את הבקשה בשל חוסר ניקיון כפיים וחוסר תום לב עקב העלמת עובדות רבות ומרכזיות בבקשה.

ביום 18/12/2016 התקיים דיון נוסף לאור תגובת המשיבים, במהלכו נחקרו המצהירים מטעם הצדדים. במהלך חקירתו אישר המצהיר מטעם המבקשים, המבקש 2, כי להליך בבית המשפט ברמאללה היו צדדים – אחיו ובן דודו שהוא אחיו של המבקש 1; עוד עלה במהלך הדיון כי בין הצדדים אף התנהלו הליכי בוררות וניתן פסק בוררות.