דהן נ' גולן ואח'

1.עניינה של התביעה, סילוק יד הנתבעים, מרכוש משותף, המצוי בחלקה 250 גוש 11097 בבעלות קרן קיימת לישראל, בה 4 יחידות דיור, הרשומות בפנקס בתים משותפים (להלן: "החלקה"). על פי רישום בית משותף, החלקה מחולקת ל- 4 תתי חלקה, המחזיקות, כל אחת מהן, ברבע מהרכוש המשותף, ללא הצמדות.

2.התובע בעלים של יחידת דיור אחת בחלקה, נתבעים 2 ו- 3 (להלן: "מרדכי"), מחזיקים ביחידת דיור אחת בחלקה, נתבעת 4 (להלן: "סימונה"), אשר רכשה את זכויות נתבעת 1, מחזיקה ביחידת דיור אחת בחלקה, ובנו של התובע, שאינו צד להליך, מר דהן ניסים (להלן: ניסים"), מחזיק ביחידת דיור אחת בחלקה.

3.התובע טען בכתב התביעה כי סימונה משתלטת על הרכוש המשותף בחלקה, באופן שהיא עושה שימוש בלעדי וייחודי ומייחסת שטחים משותפים לעצמה בלבד ומונעת מהתובע גישה לרכוש המשותף ושימוש בו. באשר למרדכי, אף הם, כך לטענת התובע, משתלטים על רכוש משותף ועושים בו שימוש בלעדי וייחודי ומייחסים שטחים משותפים לעצמם בלבד, ומונעים מהתובע גישה לרכוש המשותף ושימוש בו. עוד נטען בכתב התביעה בנוגע למרדכי, שהם מניחים גרוטאות וציוד רב ברכוש המשותף, משתלטים על חדר המדרגות המשותף ומניחים בו חפצים כגון, כלים ישנים ופחי צבע.

4.סימונה ומרדכי, דחו את טענות התובע וטענו כי התובע ובנו, הם שעושים שימוש ייחודי של ממש בחלקים מהרכוש המשותף, באופן שיצקו רצפה בחלק מהחצר, עושים שימוש ייחודי ברכוש המשותף לחניית הרכב של התובע, הבן עושה שימוש ייחודי בגג הבית, שהוא רכוש משותף ובנה מחסן ברכוש המשותף. הנתבעים טענו הם לא מונעים מהתובע לעבור או להיכנס לשטח שלטענת התובע מוחזק על ידם, הוא אינו מגודר, והתובע הוא זה שמונע מהם לעשות שימוש בשטח המשותף המוחזק על ידי התובע ובנו.

5.ראיות הצדדים הוגשו באמצעות תצהירי עדות ראשית, ולאחר דיון הוכחות, הוגשו סיכומים בכתב.

6.ראיות התובע: התובע חזר בתצהירו על האמור בכתב התביעה. מהתצהיר עולה, כי התובע מבקש לבסס טענתו בנוגע לשימוש הבלעדי, על תמונות שצורפו לכתב התביעה.

לסימונה מייחס התובע פרגולה ורחבה (ת/2 ו- ת/5 לכתב התביעה ולתצהיר), גידול עצים והנחת שביל (ת/3 ו- ת/4 לכתב התביעה ולתצהיר) וכניסה ורחבה (ת/6 ו- ת/7 לכתב התביעה והתצהיר). בעניין זה יש לציין, ביצוע הפעולות והשימושים הנטענים המיוחסים לסימונה, בוצעו ונעשו על ידי נתבעת 1 , הגב' צילה דגן (להלן: "צילה"), שמכרה את זכויותיה לסימונה.

למרדכי מייחס התובע הקמת רחבה, הנחת גרוטאות וכניסות לדירת מרדכי (ת/8 עד ת/16 לכתב התביעה ולתצהיר).

7.בחקירתו הנגדית אישר התובע שאין בחצר המשותפת גדרות בתחום החצר וכל השערים והגדרות הם בגבול הבית בלבד, בין חצר בעלי הדין לשטחים אחרים, והוא יכול לעבור היכן שהוא רוצה בחצר (עמוד 17 שורה 6 לפרוטוקול). בחקירתו טען התובע כי קיימת גדר חיה בחצר "אצל סימונה", אך אישר שהגדר החיה לא מונעת ממנו מעבר או כניסה לשטחי החצר. עוד עלה מחקירתו הנגדית של התובע כי מטרת התביעה להביא לחלוקה של הרכוש המשותף. כמו כן, אישר התובע כי בנו, שכאמור לא נתבע על ידו בהליך זה, בנה מחסן ברכוש המשותף, חניה ברכוש המשותף והניח בריכה על הגג המשותף. עוד אישר התובע בחקירתו הנגדית כי בנה לו כניסת מדרגות לדירה בשטח החצר בתחום הרכוש המשותף וכי קיים שטח בחצר המשמש אותו ואת בנו באופן ייחודי (עמוד 19 שורה 1 לפרוטוקול).