זיטלני נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

1.לפניי תביעה לתשלום תגמולי ביטוח בסך 204,268 ₪ שהגיש התובע כנגד הנתבעת, מבטחת רכב מס' רישוי **-***-** של התובע (להלן: "הרכב") בהתאם לפוליסה מספר 803046744915, בגין נזקי הרכב בתאונה מיום 20.9.2015.

במועד התאונה נהג ברכב התובע.

הרכב, לאור היקף נזקיו, הוכרז על ידי שמאי שבדק את הרכב כ"אובדן מוחלט".

הנתבעת, במכתב מיום 5.11.2015 (להלן: "מכתב הדחייה") דחתה את הכיסוי הביטוחי מהטעם שעל פי נתוני משרד הרישוי, רישיון הנהיגה של התובע הותלה בשל שיטת ניקוד ומשכך לא היה בידי התובע רישיון נהיגה תקף במועד התאונה. בפועל פיצתה הנתבעת את התובע בגין שווי שרידי הרכב בסך 25,509 ₪.

גדר המחלוקת והתשתית הראייתית

2.אין מחלוקת שהרכב בו נהג התובע בעת התאונה ואשר בוטח אצל הנתבעת, ניזוק בתאונה והוכרז כ"אובדן מוחלט". אין גם מחלוקת כי בהתאם לרישומי משרד הרישוי רישיון הנהיגה של התובע נשלל החל מתאריך 2.7.2013 עקב שיטת ניקוד. סלע המחלוקת הוא בשאלה האם יש לראות בתובע כפסול מנהיגה במועד התאונה, לאור טענתו כי עובר לתאונה הוא לא ידע על פסילת רישיונו וכי רק לאחר התאונה נודע לו על כך מהנתבעת, וטענת הנתבעת מנגד לכך שמשרד הרישוי שלח לתובע לכתובתו הודעות על התליית רישיונו בדואר רשום ולפיכך קמה "חזקת המסירה" הקבועה בתקנה 550 (ב) לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן: "תקנות התעבורה"), שלא נסתרה על ידי התובע.

מחלוקת נוספת נוגעת לשיעור תגמולי הביטוח, לאור טענת התובע כי על פי תנאי הפוליסה על הנתבעת לפצות אותו "ברכב חדש תמורת ישן" וטענת הנתבעת מנגד כי בפוליסה בוטח רכב לפי קוד דגם 74442, בעוד שבפועל הרכב תואם לקוד 74441 ששוויו עולה על הרכב שבוטח, ואין התובע זכאי מטעם זה לפיצוי.

3.התובע הגיש תצהיר עדות מטעמו ונחקר נגדית. מטעם הנתבעת הוגשה תעודת ציבור של משרד הרישוי ותצהיר חוקר הנתבעת, אליו צורפו אישור משלוח דואר רשום של דואר ישראל. חוקר הנתבעת נחקר נגדית.

הצדדים לא עמדו על חקירת עורכת תעודת עובד הציבור מאת משרד הרישוי.

4.בהתאם לתעודות עובד ציבור מאת משרד הרישוי, רישיון הנהיגה של התובע נשלל בשל שיטת ניקוד החל מתאריך 2.7.2013.

לתעודת עובד הציבור צורף תדפיס "הודעות התליה/תזכורת לפני התליה - שיטת ניקוד" של משרד הרישוי ולפיו הודעת התליה נשלחה לתובע בדואר רשום ביום 28.11.2012 וכן ביום 2.7.2013 (קיים רישום על הודעת התלייה נוספת שנשלחה לתובע ביום 25.4.2016, שאינו רלבנטי למחלוקת בתיק זה). בתדפיס משרד הרישוי קיים רישום על הודעה חוזרת על התליה שנשלחה בדואר רשום לתובע ביום 15.1.2013. תדפיס ההודעות מפרט גם תזכורות שנשלחו לתובע לפני התלית רישיון. אין אינדיקציה במסמך למשלוחן בדואר רשום.

בהתאם ל"תדפיס הודעות זימון לקורס הדרכה בנהיגה נכונה -שיטת ניקוד" שצורף לתעודת עובד ציבור, הודעת זימון לקורס בנהיגה נכונה נשלחה לתובע בדואר רשום ביום 23.12.2012 תוך פירוט העבירות אותן ביצע. בתחתית המסמך נרשם כי התובע סיים את הדרכה בתאריך 13.5.2016, היינו לאחר התאונה.

בתום פרשת הראיות סיכמו הצדדים טענותיהם בעל פה, ולאחר שניסיונותיי להביא את הצדדים להידברות והסכמה לא צלחו, אני נדרשת להכרעה.

תמצית טענות הצדדים

5.הנתבעת טוענת כי התובע ידע על התליית רישיון הנהיגה שלו במועד התאונה ומשכך נהיגתו אינה מכוסה בפוליסה והתובע אינו זכאי לפיצוי. לטענת הנתבעת בהתאם לתקנה 550 (ב) לתקנות התעבורה קמה "חזקת מסירה" לפיה די במשלוח מכתב בדואר רשום למענו של התובע על מנת להוכיח כי דבר הדואר הגיע למענו. מכתב משרד הרישוי בנוגע להתליית רישיונו של התובע נשלח למענו של התובע אותה עת במרשם האוכלוסין, והתובע לא הוכיח שהוא לא קיבל אותו לידיו ולא עמד בנטל לסתור את חזקת המסירה.

התובע מצדו דוחה את טענות הנתבעת וטוען כי הודעת ההתליה לא הגיעה לידיו עובר לתאונה וכי הוא למד אודותיה מהנתבעת לאחר התאונה, ומשכך הנתבעת לא עמדה בנטל להוכיח היעדר כיסוי ביטוחי המוטל עליה. מוסיף התובע וטוען כי שוטר שעצר אותו באותה תקופה לא טען לכך ולבסוף טוען כי מדובר בפסילה בשל שיטת ניקוד, בגינה אין מקום להחלת חזקת המסירה. הטענה האחרונה נזנחה בסיכומים.

6.התובע טוען כי על הנתבעת לשלם לו את ערכו של הרכב בהתאם למספר קוד דגם 74442 בו בוטח הרכב בפוליסת הביטוח בניכוי שרידים. הנתבעת טוענת מנגד כי מדובר ברכב שקוד הדגם שלו 74441 וערכו נמוך יותר.

דיון והכרעה