פלונית נ' זועבי ואח'

לפני בקשת התובעת להבאת ראיות לסתור את קביעות המוסד לביטוח לאומי לפי סעיף 6 ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים") ולמנות מומחה, מטעם בית המשפט בתחום האורתופדי, שיחווה דעתו בשאלת נכותה הרפואית של המשיבה והקשר הסיבתי בינה לבין התאונה מושא התביעה.

התובעת, ילידת 1964, נפגעה בתאונת דרכים ביום 11/06/14. התאונה הוכרה ע"י המל"ל כתאונת עבודה. התובעת הגישה בקשה לנכות מעבודה, במסגרתה טענתה כי חלה החמרה במחלת הפרקים ממנה היא סובלת, לטענתה הוועדה לא התייחסה לטענת ההחמרה וקבעה 0% נכות בתחום האורתופדי.

התובעת סבלה לפני התאונה ממחלת פרקים – ארטריטיס ומפיברומיאלגיה. לטענתה, למרות מצבה הרפואי, עבדה ומחלתה הייתה יציבה לפני התאונה. לאחר התאונה, חלה החמרה דרסטית במצבה היא החלה לסבול מכאבים, אושפזה בבית חולים, והחלה להיות מטופלת תרופתית במשככי כאבים שונים, תרופות נרקוטיות, סטרואידים, והחלה להיות מטופלת במרפאת כאב ובטיפולי פיזיותרפיה.

ביום 20/08/15 נבדקה ע"י וועדת המל"ל. כפי שעולה מדו"ח הוועדה, תלונה זו בדבר ההחמרה ממחלת הפרקים לא נדונה ע"י הוועדה שרק קבעה כי מבחינה אורטופדית לא נותרה נכות באיברים שנפגעו מהתאונה.

ועוד, החלטת המל"ל ניתנה כאמור ב 08/15. היום, שנה וחצי לאחר מכן, התובעת הפכה נכה, זקוקה לקביים לשם התניידות. לאור ההתדרדרות במצבה נקבעו לה 75% נכות ואי כושר בשיעור 80% במסגרת נכות כללית.

לטענת המשיבה, המבקשת לא הראתה טעם ממשי, משפטי או עובדתי להתיר לה הבאת ראיות לסתור. בתחום המשפטי לא הוכח כי ההליך בפני הוועדה היה פגום, כי הוועדה נהגה בתרמית או פגעה בעקרונות הצדק הטבעי. בתחום הרפואי, ככל שיש החמרה במצבה של המבקשת במחלת הפרקים ממנה היא סובלת, אין בין ההחמרה לתאונה קשר סיבתי. התובעת סובלת ממחלת פרקים משנת 2000. 17 שנים במהלכן התלוננה על כאבים חוזרים ונשנים תוך החמרה משמעותית במצבה.