ת"א 61043-11-15 שער אש בע"מ נ' אלקון מרכז מיחזור (2003) בע"מ

1.המבקשת והמשיבה התקשרו ביניהן בהסכם בחודש מאי 2015, על-פיו התחייבה המבקשת להתקין באתר רמת חובב 11 מאגרים, והמשיבה התחייבה לשלם לה תמורה בסך 661,980 ₪. בנוסף, הזמינה המשיבה מהמבקשת בחודש יוני 2015 מאגר מים ומשאבת כיבוי אש, תמורת 420,068 ₪. בעקבות טענות שונות של המבקשת, לפיהן המשיבה לא עמדה בתנאי ההסכם, הושגה בחודש יולי 2015 הסכמה על תמורה נוספת שתשולם למבקשת. ביום 19.10.2015 הזמינה המשיבה מהמבקשת עבודה נוספת - ביצוע טסט לחץ למיכלים מתוברגים (להלן: בדיקת לחץ למיכלים), תמורת 64,350 ₪.

לטענת המבקשת, על אף שהיא סיימה את התקנת המאגרים, הודיעה לה המשיבה ביום 19.11.2015 כי שכרה קבלנים אחרים לביצוע בדיקת לחץ למיכלים, וציוותה על עובדי המבקשת להסתלק מאתר רמת חובב. בעקבות זאת, הגישה המבקשת ביום 29.11.2015 נגד המשיבה תביעה כספית - לתשלום 626,946 ₪, שהינם, לטענתה, סך יתרת חובה של המשיבה (בנוסף לסך 109,881 ₪, אשר שולם על-ידי המשיבה בשיק מעותד), בגין הזמנות הרכש, לרבות ההזמנה לביצוע בדיקת לחץ למיכלים.

בכתב התביעה נטען כי המשיבה הפרה את מארג ההסכמות שבינה לבין המבקשת, לרבות את הסכם הזמנת בדיקת הלחץ למיכלים, כי היא מחפשת, "יש מאין", סיבות שלא לשלם את חובה, וכי ככל שקיימת נזילה מהמאגרים - מקורה אינו נעוץ במחדל של המבקשת.

2.במועד הגשת התביעה הגישה המבקשת בקשה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד, במסגרתו ביקשה כי בית המשפט יאסור על המשיבה לבצע עבודות בדיקת לחץ למיכלים, אשר הזכות לבצען ולהשלימן שמורה למבקשת. לעניין מאזן הנוחות, נטען כי אי מתן הסעד הזמני יסב נזק למבקשת - מאחר ואי ביצוע בדיקת הלחץ למיכלים ישמש אמתלה בידי המשיבה להימנע מתשלום חובה למבקשת, והדבר עלול להביא להתמוטטותה הכלכלית. עוד נטען בסעיף 47 לבקשה (ההדגשה הוספה - א"ג):

"מובן כי הכנסת קבלנים חלופיים ומתן היתר לסיום עבודות האטימה על ידם כמו גם פתיחת פתח לתביעות כספיות של המשיבה וניסיון להפיל על המבקשת את האחריות לכל מחדלי המשיבה כפי תיאורם לעיל כמו גם חיוב המבקשת בכל העלויות הנטענות עשויה לגרום למבקשת, כאמור, לנזק בלתי הפיך, הגם שהינו, ביסודו, נזק כספי".

בסעיף 42 לבקשה נטען אף כי אי מתן הצו הזמני עלול להסב נזק למשיבה, מאחר ו"עשוי לחשוף אותה בעתיד לטענות של המבקשת להיעדר אחריותה לטיב העבודה שבוצעה". עם זאת, הודגש כי לאור סיכוייה הטובים של התביעה, הרי כשמתבקש סעד זמני מתמתנת הדרישה כי מאזן הנוחות יטה לטובת המבקשת, וזאת לאור קיומה של "מקבילית כוחות" בין שני שיקולים אלו.

3.בתשובת המשיבה לבקשה נטען כי המבקשת לא עמדה בלוחות הזמנים שסוכמו לביצוע התקנת המאגרים ובדיקת לחץ למיכלים, לא ביצעה עבודות אלו באיכות הנדרשת, וכתוצאה מכך העמידה בסכנה את השלמת הפרוייקט ברמת חובב. באשר לסעד הזמני שהתבקש, טענה המשיבה כי אין מקום לאכיפת עבודה אישית או שירות אישי, וכי לאור מחדלי המבקשת אין המשיבה מעוניינת כי היא תבצע בדיקת לחץ למיכלים. הודגש כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקשת, כי היעתרות לסעד הזמני משמעותה הכרעה לטובת המבקשת בתובענה העיקרית, וכי כאשר נזקה ניתן לפיצוי כספי - אין להיעתר לסעד הזמני המבוקש. עוד נטען כי המבקשת מושתקת מלעתור לסעד הזמני, מאחר וידעה מבעוד מועד על כוונת המשיבה להעסיק קבלן נוסף בפרויקט ולא הביעה התנגדותה לכך.

4.בפתח הדיון בבקשה במעמד שני הצדדים הודיע בא-כוח המבקשת כי היא אינה עותרת לסעד זמני שימנע מהמשיבה לבצע עבודות בדיקת לחץ למיכלים, אלא "הסעד הוא שיתאפשר למבקשת לחזור ולעבוד באתר יחד עם אותו קבלן שעובד שם .... לא צו מניעה שימנע מכל קבלן אחר לעבוד איתי, אלא צו שימנע את סילוקי ויאפשר לי לעבוד עם הצוותים שעובדים איתי" (עמ' 1 לפרוטוקול הישיבה ביום 3.12.2015). בכך שונה הסעד הזמני מצו מניעה לצו עשה.

לאחר שהמצהירים משני הצדדים (מנהל המבקשת ומנהל ההקמה מטעם המשיבה) נחקרו על תצהירים שצורפו לבקשה ולתשובה, הוריתי לבאי-כוח הצדדים להגיש סיכומים בכתב.