ת"א 61032-01-13 זארובי פיצוחי הגליל בע"מ נ' חברת מבני תעשייה בע"מ

מבוא

1. לפניי תביעה כספית המבוססת על הסכם שכירות נכס אשר נחתם ביום 13.6.10 על ידי הצדדים (להלן: "ההסכם").

   במסגרת ההסכם, השכירה הנתבעת, חוכרת השטח, לתובעת, נכס המצוי בעפולה עילית בשטח של 1,220 מ"ר (להלן: "הנכס") כאשר מטרת השכירות, המצוינת בפתח ההסכם, היא הקמת מפעל מזון.

    

   השאלות שבמחלוקת:

    

2. התובעת הגישה תביעה בה עתרה הן לסעד כספי והן לסעד של צו עשה לביצוע פעולות שונות במושכר.

   רכיבי התביעה כפי שעתרה להם התובעת:

   • בין הצדדים הוסכם כי הנתבעת תבצע עבודות תיקונים והתאמות שונות בעלות של 150,000 ₪. בפועל, טוענת התובעת, בוצעו על ידי הנתבעת עבודות בעלות של 100,000 ₪ בלבד ואת ההפרש ביצעה התובעת בעצמה. לטענת התובעת, חשבוניות 95906 ו- 95905 בסך כולל של 56,500 בתוספת מע"מ מבטאים את עלות ביצוע חלק מן העבודות אשר הנתבעת היתה אמורה לבצע בהתאם לנספח ו' להסכם, אך בפועל, בוצעו על ידי התובעת.

     על כן עתרה התובעת לחיוב הנתבעת בתשלום הפרש הסכום, בהתאם לחשבוניות אשר נמסרו לבא-כוחה של הנתבעת עוד בשנת 2010. התובעת הוסיפה וטענה כי הנתבעת לא חלקה על עניין זה מעולם והדבר אושר על ידי העד מטעם הנתבעת.

   • עמלת ערבות, בהתאם לסעיף 5.1 להסכם, צריכה היתה להיות מוחזרת לידי התובעת ועניין זה אינו שנוי במחלוקת. לפיכך, יש לחייב את הנתבעת בהשבת עמלות אלו לשנים שחלפו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק. עד למועד הגשת התביעה, עמד הסכום על סך של 8,620 ₪.

   • התובעת טוענת כי הנתבעת מסרה לה את הנכס באיחור, בניגוד להסכם. לטענתה, נכנסה לנכס בעיכוב של 3 חודשים מהמועד המוסכם 1.7.10 וזאת מחוסר ברירה, שכן הסכם השכירות במושכר הקודם הגיע אל קיצו וזאת חרף העובדה כי התובעת לא השלימה את כלל העבודות שהתחייבה לבצע במושכר והנכס כלל לא היה מוכן לעבודה. כך, לדוגמא, לא ביצעו את איטום הגג אלא לאחר מחצית חודש ספטמבר 2010. אשר על כן, עתרה התובעת להשיב לה את דמי השכירות בגין 3 חודשים בסך של 41,175 ₪ כאשר הסכום משוערך ליום הגשת התביעה. כמו כן, עתרה התובעת להשבת דמי הארנונה אשר שילמה בגין התקופה בה כלל לא השתמשה בנכס, סך של 7,500 ₪.