ת"א 60989-12-13 בן חיים נ' מדינת ישראל - רשם החברות

בעניין: "הודעה על התנגדות להגשת מסמכים שצורפו לתצהיר התובעת" (בקשה מס' 32)

אחר שעיינתי בהודעה/בקשה שהגישה הנתבעת, בתשובה לה, ובתגובה לתשובה, ובחנתי את המסמכים נשוא הבקשה, הגעתי לכלל מסקנה לפיה דין התנגדותה של הנתבעת להתקבל.

נספח א' לתצהירים מטעם התובעת – מדובר במסמך מן העבר הנחזה כחוות דעת שמאי ערוכה כדין. שני הצדדים מסכימים כי היא אינה רלבנטית לתביעה, ולפיכך הגם שניתן לטעון כי ההתנגדות מיותרת, אם חוות הדעת אינה רלבנטית הרי שלמעשה גם צירופה מיותר. ברם, אם יש כוונה להגיש את חוות הדעת כראיה לתוכנה (ונראה כי זה מצב הדברים; אין טענה שלא זה המצב, ולכאורה נראה כי המסמך נועד לנסות ולסייע לבסס טענה בדבר הצתת עסק קודם), יש לעשות כן באמצעות עורכה.

המסמך לא יתקבל כראיה בתור נספח לתצהירים מטעם התובעת, אלא רק באמצעות עורכו.

נספח ו' לתצהירים מטעם התובעת – מדובר במסמך הנחזה כמכיל דברי הסבר ופרשנות משפטיים כאלה ואחרים. לא ברור מיהו עורך המסמך ומה מקורו. אך ברור כי לא נערך ע"י התובעת או מי מטעמה, וכי המסמך אינו בגדר עובדה שהתובעת או בעלה יכולים להצהיר עליה מידיעה אישית. המסמך לא יתקבל כראיה בתור נספח לתצהירים מטעם התובעת, אלא רק באמצעות עורכו.

נספח כ' לתצהירים מטעם התובעת – מדובר במסמך הנחזה כתדפיס מתוך דואר אלקטרוני ("מייל/דוא"ל") אשר נשלח באנגלית מאת פלוני (שנטען כי הוא יצרן/יצואן מוצרים מחו"ל) וממוען לאדם ששמו "דייויד". בראש המסמך מופיע, בין השאר, השם "רפי", כשם בעלה של התובעת. עם זאת תיבת הדוא"ל אינה כוללת את שמה של התובעת או בעלה. ייתכן כי תיבת הדוא"ל אליה נשלח המייל שייכת לתובעת או לבעלה, אולם הדבר לא נטען בתשובת התובעת, קל וחומר לא נטען בתצהיר, כפי שמתבקש היה כי ייעשה. יצויין כי בתצהירים מטעם התובעת מוגדר מסמך זה, באופן לאקוני, כ"מייל מהיבואן". לא ברור אם מדובר בטעות והכוונה ליצרן/יצואן. ככל שאין מדובר בטעות אלא הכוונה ליבואן, לא ברור מיהו אותו יבואן. אף לא ברור מיהו הנמען "דייויד".

ככלל, לצורך קבילותה של הודעת דואר אלקטרוני יש צורך בהצגתה באמצעות מי ששלח אותה, או לכל הפחות, בנסיבות המתאימות, באמצעות מי שקיבל אותה. בהעדר טענה עובדתית ברורה מצד התובעת ובעלה, בתצהיר, בדבר תיבת הדוא"ל ובדבר היותם הנמען של המייל; ולמעשה בהעדר טיעון עובדתי ברור וסדור כלשהו מצד התובעת ובעלה בנוגע לשאלה ממי בדיוק נשלח המייל ואל מי בדיוק נשלח, ובנוגע לאופן המדוייק בו הגיע לידיהם, אין בדעתי לקבל את המסמך כראיה בתיק.

ככל שהתובעת תבקש לצרף את המסמך לתצהיר מתוקן/נוסף מטעמה שתותר הגשתו בשלב מאוחר יותר, אשר יכלול טענות עובדתיות נוספות שישפכו אור על השאלות הנ"ל, יש לצרף את המייל כולו, שכן צורף תדפיס של עמוד אחד, ונראה לכאורה כי הסיפא של המייל אינה נכללת בעמוד זה.

אשר לטענות הנתבעת לעניין אי-צירוף שרשור המשך ומיילים נוספים, הרי שכפי שציינה הנתבעת עצמה בהקשר קרוב, קבילות לחוד וגילוי מסמכים לחוד. הנתבעת רשאית לפנות בדרישות לגילוי מסמכים ספציפיים. על כך יש להוסיף גם כי קבילות לחוד ומשקל לחוד. הנתבעת תהא רשאית לטעון טענות ביחס למשקל שיש ליתן למייל (ככל שיותר צירופו), מהטעם שלא צורפו התכתבויות נוספות.

סיכומה של נקודה זו – בשלב זה, המסמך שצורף כנספח כ', באופן בו צורף, איננו קביל.