ת"א 60956-05-13 חיאל נ' דוכובנה ואח'

מונחות לפני שתי בקשות שונות, האחת, בקשתו של התובע למחיקת כתב הגנתם של הנתבעים, על פי תקנה 122 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, והשנייה, בקשתם של הנתבעים הנוגעת לחומר החקירה החסוי הנמצא בידי התובע, ולגילוי מסמכים וספיציפיים ופרטים נוספים.

ביסוד הבקשה הראשונה הנ"ל, למחיקת כתב ההגנה, עומדת טענת התובע ולפיה הנתבעים לא קיימו אחר החלטת בית המשפט מיום 26.2.2014, ולא מילאו אחר הצווים שניתנו בעניין זה. בעניין זה, טען התובע כי לאחר שניתנה החלטת בית המשפט מיום 26.2.2014 היה על הנתבעים להשיב לשאלות שהופנו אליהם במסגרת השאלון ולמסור מסמכים תוך תקופה של 15 יום. דא עקא שמסמכים ותשובות שהומצאו לתובע על ידי הנתבעים אינם כוללים בתוכם את התשובות לשאלות שהופנו לנתבעים, דבר העומד בניגוד להחלטת בית המשפט.

ביסוד הבקשה השנייה לגילוי חומרי חקירה, עומדת לעומת זאת טענת הנתבעים לפיה יש לחייב את התובע לפרט מהו חומר החקירה החסוי הנמצא בידו, ומדוע חומר זה הינו חסוי. בעניין זה, טענו הנתבעים, כי במסגרת הבקשה שהוגשה על ידם לגילוי מסמכים ספציפיים נתבקש התובע לגלות

ספר ההזמנות שלו הנוגע לשעות עבודה ולחלקים אשר לטענת התובע סופקו לנתבעים, כמו כן התבקש התובע לגלות מסמכים הקשורים לתיק שמספרו 27242-07-11, זאת כדי שיוכלו הנתבעים לדעת מהו מעמדו של התובע ואם הוא עצמאי או שכיר.

התובע, בתגובתו בכתב התנגד לבקשה ועתר לדחייתה. בעניין זה נטען על ידי התובע כי הבקשה והדרישה שבתוכה הוגשו באיחור, וזאת לאחר שניתן גילוי מסמכים על ידו, והנתבעים לא ביקשו באותו מועד מידע כלשהו על החומר החסוי, ומשלא עשו כן אין כאן מקום להיעתר לבקשה מאוחרת זו.

בקדם המשפט אשר התנהל לפני ביום 27.5.2014 שמעתי את הצדדים.

במהלך הדיון שהתנהל לפני, שב וטען ב"כ הנתבעים כי התובע לא מילא אחר החלטת בית המשפט, מאחר ולא המציא את ספר ההזמנות, יומני עבודה ושעות העבודה וכן את חומר החקירה החסוי שהינו הקלטת שיחה שהתנהלה בין התובע לבין הנתבעים.

ב"כ הנתבעים שב וטען כי, הוא בעצמו מילא את המוטל עליו בהתאם להחלטת בית המשפט והשיב על השאלון שהופנה אליו. במענה לטענת התובע שתמציתה היא כי התשובות שניתנו על ידי הנתבעים אינן מספקות, טענו הנתבעים כי התשובות ניתנו בהתאם לנוסח השאלות.

ב"כ התובע ציינה במהלך הדיון כי, בכל הנוגע לחומר חקירה חסוי בשלב זה אין מקום למסור את החומר לידי הנתבעים, וכי ניתן יהא לעשות כן בשלב מאוחר יותר של הדיון.

בכל הנוגע לתשובות שנמסרו על ידי הנתבעים, ציינה כי לא ניתנו תשובות מספקות ולפיכך ביקשה מבית המשפט לחייבם לענות.