גנסטיל ואח' נ' אוחיון ואח'

לפניי תביעה על סך 1,132,018 ₪ שעניינה בטענות להפרת הסכם מכר מקרקעין שנכרת בין הצדדים, תוך שהתובעים-המוכרים טוענים שהנתבעים-הרוכשים לא שילמו את מלוא התמורה המוסכמת והפרו את התחייבויותיהם. 

1. עובדות היסוד

   1. ביום 30.10.2013 נחתם הסכם בכתב למכירת זכויות בנכס מקרקעין ברחוב הזית 1 במבשרת ציון (מגרש 131א; להלן - הנכס) - מהתובעים לנתבעים תמורת 2,000,000 ₪ (להלן - ההסכם).

   2. דורון אוחיון (בזמנו - עורך דין, מ"ר 47317), בנם של הנתבעים, ערך את הסכם המכר עבור הצדדים וייצג אותם בעסקה. הוא גם חתם בשם אמו-הנתבעת על הסכם המכר על פי ייפוי כח (שלא הוצג במסגרת ההליך אך לא הוכחש על ידי האם; הנתבע חתם על ההסכם בעצמו).

      יצויין כבר כאן כי דורון אוחיון כבר אינו חבר לשכת עורכי הדין וכי בעניינו מתנהל הליך חדלות פירעון - חדל"פ (י-ם) 28825-07-20.

   3. על פי ההסכם, היה על הנתבעים-הרוכשים להפנות 97.5% מהתמורה (קרי 1,950,000 ₪) לסילוק הלוואה/הלוואות מובטחת/מובטחות במשכנתה/משכנתאות שנטלו התובעים-המוכרים מבנק מזרחי-טפחות (להלן - הבנק): תשלום ראשון בסך 1,000,000 ₪ - תוך 60 יום מכריתת ההסכם ("לצורך הקטנת המשכנתא הרובצת על הנכס"); תשלום בסך 950,000 ₪ על פי מכתב כוונות מהבנק - תוך 30 יום מקבלתו לשם הסרת המשכנתא. תשלום אחרון של 50,000 ₪ נועד להשתלם לאחר הצגת אישור זכויות נקי של הנכס (לאחר הסרת המשכנתה) ואישורי מיסים.

      בפועל מדובר היה בשתי משכנתאות שונות בגין הלוואות שונות שנטלו התובעים: הלוואה בסך 1,000,000 ₪ הובטחה במשכנתה שנרשמה על בית מגוריהם של התובעים; הלוואה בסך 950,000 ₪ הובטחה במשכנתה שנרשמה על הנכס מושא ההסכם.

   4. המשכנתה שהיתה רשומה על הנכס אכן סולקה ביום 23.12.2013 כנגד סך כולל של 887,983 ₪.

   5. הנתבעים לא סילקו את המשכנתה שהיתה רשומה על בית מגוריהם של התובעים, הגם שתשלומים על חשבון החוב (תיק 896700607) בוצעו במהלך השנים והפחיתו מהחוב בשנים 2019-2015.

   6. ייפויי כח להעברת הזכויות בנכס נמסרו מהצדדים לעו"ד דורון אוחיון, ובפועל הועברו הזכויות בו על שם הנתבעים. בהמשך הועברו הזכויות בנכס מהנתבעים הלאה לקרובי משפחתם.