ת"א 60917-10-15

בפני בקשה להורות למשיבה להפקיד ערובה בהתאם לסעיף 519 א. לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן-"התקנות").

המבקשת טענה בבקשתה בעניין סיכוייה הקלושים של המשיבה להוכיח את תביעתה ולחששה מפני קושי להיפרע ממנה ככל שיפסקו הוצאות לטובתה. זאת נוכח מצבה הכלכלי הדחוק עליו יש ללמוד מאי תשלום הוצאות על ידה בהליך אחר שהתנהל בין צדדים אחרים. זאת בנוסף להיותה עמותה אשר בדומה לחברה, יש לחייבה בהפקדת ערובה בהתאם להלכה פסוקה. בבקשתה למתן החלטה בבקשה הוסיפה המבקשת וטענה כי קיימת כוונה למכור את הקבוצה של המשיבה, מה שמחזק את חששה מפני היכולת להיפרע ממנה.

המשיבה לא הגישה תגובה לבקשה בהתאם להחלטות מיום 22.2.17 ומיום 27.3.17.

בהתאם לסעיף 519א. לתקנות, בית המשפט רשאי להורות על הפקדת ערובה " אם נראה לו הדבר , לצוות על תובע להפקיד ערובה לתשלום כל הוצאותיו של הנתבע". מצבו הכלכלי של תובע כמו גם סיכויי התביעה, הם בין השיקולים לחיובו בערובה על מנת שהנתבע, לא יימצא בפני שוקת שבורה בגמר ההליך באי יכולת לגבות את הוצאותיו ממנו בגין ההליך. כך גם, הפקדת ערובה תכליתה למנוע תביעות סרק (רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים, 11.2.09).

בעניינינו, התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר בגין חוב נטען של המבקשת למשיבה, בסך של 220,000 ש"ח. בהחלטתי מיום 15.5.16 הוריתי על מחיקת כותרת בהיעדר הסכם או התחייבות בכתב של המבקשת כצרופה לכתב התביעה, למתן חסות למשיבה לאחר תום תקופת החוזה שהיה ביניהם. בהתאם לכך, הוריתי על בירור התביעה כתביעה אזרחית רגילה.

בנסבות אלו, שעה שהתביעה התבססה על הסכם בכתב שלא הוצג ולכאורה אינו קיים כפי שעלה בישיבת קדם המשפט, אין לומר כי טובים סיכוייה של המשיבה להוכיח את תביעתה. זאת מעבר לשאלת התנהלותה לכאורה מול נותני חסות אחרים במועדים בהם לדידה המבקשת היתה נותנת החסות. בקביעתי זו, אין משום הכרעה בתביעה גופה כי אם כדי ללמד על המשוחות אשר על המשיבה לעבור להוכחת תביעתה, המשליכות על הבקשה שבפני.