ת"א 60842-05-16 למטור נ' עויוי

בפני בקשה לצו מניעה זמני שיאסור על המשיבים "לפנות את המבקש מן הדירה הנמצאת ברחוב אלמקדסי בהתאם לפסק הדין אשר ניתן בתיק 12057/07, ואשר היא מעבר לדירה המורכבת מחדר ושירותים עליה כן חל פסק הדין ואשר כבר פונתה." בקשה זו הוגשה בד בבד עם תביעה לצו מניעה קבוע.

המשיבים מתנגדים בתוקף למתן צו זמני כאמור. לטענתם, בניגוד לאמור בבקשה, הדירה עליה חל פסק הדין לא פונתה, ומעבר לה אין דירה נוספת אשר ניתן להחיל עליה בקשה לצו מניעה כאמור. המשיבים מוסיפים וטוענים שההליכים לפינוי המבקש ומשפחתו מהדירה אשר בבעלותם נמשכים כבר כתשע שנים, כפי שניתן לראות מעצם הבקשה, וכי הבקשה, כמו ההליכים שקדמו לה, הוגשה בחוסר תום לב בנסיון נואל להמשיך ולדחות את הפינוי בלא כל עילה שבדין.

השתלשלות ההליכים עד כה

ביום 12.11.07 הגיש המשיב כאן תביעה בסדר דין מקוצר לפינוי מושכר כנגד עאדל אלמטור, שהוא ככל הנראה אביו של המבקש (ת.א. 12057/07). על פי כתב התביעה, מר אלמטור שכר מאבי המשיב חדר ושירותים ברחוב אלמקדסי בוואדי ג'וז, ירושלים.

מר אלמטור הגיש בקשת רשות להתגונן ובקשה למחיקת כותרת, אולם לא התייצב לשני דיונים שנקבעו בפני כבוד הרשמת נמרודי לצורך דיון בבקשותיו. ביום 8.4.08 החליטה כבוד הרשמת למחוק את הבקשות וכי פסק דין פורמאלי ייחתם לאחר שתוגש פסיקתא מתאימה. אחד הנימוקים להחלטה היה ש"מהאמור עולה הרושם כי המבקש מנסה להאריך את ההליכים שלא כדין, כנראה על מנת לדחות את הליך הפינוי."

בהתאם, ביום 13.4.08 נחתמה פסיקתא המורה למר אלמטור לפנות את המושכר ומחייבת אותו בהוצאות.

לאחר שניתן פסק הדין המורה לו לפנות את הדירה, נקט מר אלמנטור בהליכים רבים ושונים בנסיון לבטלו, אולם הדבר לא צלח. לטענת המשיבים שבפני, הגיש מר אלמנטור ערעור לבית המשפט המחוזי, וכן ערעור לבית משפט השלום על החלטת הרשמת, ושוב לבית המשפט המחוזי, אולם באף אחד מן הערעורים לא הורה בית המשפט על ביטול פסק הדין.

כאשר התברר שפסק הדין הפך חלוט, הגישה אשתו של מר אלמנטור, הלא היא אימו של המבקש כאן, תביעה חדשה בה התבקש בית המשפט להצהיר שפסק הדין לפינוי אינו מחייב אותה (ת.א. 51228-11-12). בתביעתה, טענה אימו של המבקש שהמושכר הושכר לבעלה בדיירות מוגנת, בתמורה לשיפוצים שהיא ובעלה ביצעו במבנה.