ת"א 60791-06-13 ד. ואח' נ' עד 120 דיון מוגן בע"מ ואח'

כמוצע ע"י הצדדים, הצעתי תידרש להלן לתביעת התובעת בלבד תוך שאביא בחשבון את רשלנותה הנטענת של התובעת ואתעלם משאלת החבות בין הנתבעים לצדדים השלישיים. שאלה זו תוסדר בין הצדדים בינם לבין עצמם. ככל שלא יעלה בידיהם- אדרש גם לסוגיה זו.

הדעת נותנת כי עבודת התובעת בגן הייתה בעיקרה עבודה שרק חלקה היה כרוך בהרמת הפעוטות ובעבודה שחייבה הפעלת שתי ידיה. הצורך בשכירת עובדת נוספת ובתוספת שעות נוספות לגננות מתיישבת עם מגבלותיה של התובעת.

התובעת המשיכה להפעיל את הגן באופן זה במשך כשנה ומחצה לאחר התאונה.

לטענת הנתבעות, הגן נסגר בלא קשר לתאונה, בין היתר, עקב סיום חוזה השכירות. שני הצדדים התעלמו בראיותיהם מהשאלה האם ניתן היה להמשיך ולהאריך את החוזה. התובעת התעלמה משאלה זו בראיותיה והנתבעות לא זימנו את בעלי המושכר על מנת להוכיח כי חוזה השכירות לא היה מוארך. (מובהר ומודגש כי לא אתיר הבאת ראיות בסוגיה זו שזכתה להתייחסות עוד בתחשיבי מי מהצדדים).

הדעת נותנת כי ככל שלא ניתן היה להאריך את שכירות המבנה - יש להניח כי קשה עד כדי בלתי אפשרי לאתר מושכר חליפי באותו אזור, שיענה על צרכי התובעת וההורים כאחד. דהיינו, מושכר מתאים פיסית; קרבת מקום הגן לגן הנוכחי; רישוי עסקים וכו'.

הנני מניח כי כפוף לאפשרות להמשיך ולשכור המושכר, התובעת הייתה ממשיכה בהפעלת הגן. הדעת נותנת כי גם במגבלותיה, התובעת יכלה להמשיך בעבודתה, אך בתוספת עבודה שכירה כפי שעשתה לאחר התאונה.

ברי כי התובעת נדרשת לעזרת קרובים מוגברת לאחר התאונה, ויש להניח כי נדרשה לכך גם בהמשך, וכן תידרש בעתיד לעזרה במשך הבית.

לאחר שהבאתי בחשבון את האמור לעיל, ואת טענותיהם הנוספות של הצדדים לרבות בשאלת הרשלנות התורמת, הצעתי הינה כי ישולם לתובעת סך כולל של 400,000 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור של 17.5%, אגרה ושכ"ט המומחים.

ב"כ התובעת תודיע עמדתה בתוך 14 יום, והנתבעות והצד השלישי בתוך 45 יום לאחר מכן. ההודעות תימסרנה במקביל לביהמ"ש.

לתז"פ ליום 8/3.

ניתנה היום, כ"ט טבת תשע"ו, 10 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.