ח'טיב ואח' נ' חטיב ואח'

המדובר בתביעה למתן צו מניעה קבוע המורה לנתבעים להימנע מלהפריע לתובעים לעבור בדרך ציבורית מס' 10 בגוש 19419 ואשר מובילה לחלקה מס' 6 באותו גוש.

לאחר הגשת כתבי הטענות וסיום ההליכים המקדמיים הופיעו הצדדים היום לישיבת קדם משפט וחזרו על טענותיהם.

לאחר ששקלתי את מלוא הנתונים, נחה דעתי כי ניתן כבר עתה ליתן פס"ד סופי במחלוקת וזאת מהנימוק המרכזי לפיו אין מחלוקת בין כל בעלי הדין כי מדובר בדרך ציבורית מס' 10 אשר מאפשרת גישה לחלקה מס' 6.

הנתבעים מבססים את התנגדותם לסעד המבוקש בכך שגם אם מדובר בדרך ציבורית, הרי הלכה למעשה מבקשים התובעים להכשיר דרך מעבר לחלקה מס' 6 על ידי מעבר בדרך ציבורית מס' 10 למרות שיש להם גישה/גישות אחרת/ות לאותה חלקה. בנוסף, הדגיש ב"כ הנתבעים בטיעוניו במהלך ישיבת היום כי מרשיו אינם הכתובת למתן הצהרה לכך שהתובעים זכאים לעבור בדרך ציבורית מס' 10 הנ"ל.

כפי שציינתי לעיל, אין בפי הנתבעים הגנה של ממש נגד עתירת התובעים לקבל צו מניעה קבוע המורה לנתבעים להימנע מלהפריע בדרך כלשהי לתובעים לעבור בדרך הציבורית הנ"ל. ללא קשר למהות ההתנגדות של הנתבעים ו/או עוצמתה, הרי מעצם העובדה שמדובר בדרך ציבורית קמה זכותם של התובעים לעבור בה, ככל שיחפצו, ומתי שיחפצו ולכל תכלית שיחפצו (ובלבד שלא יפריעו לאחרים במהלך ממוש זכותם זו).

אשר על כן, אני מחליט לקבל את התביעה ומורה לנתבעים להימנע מלחסום את דרך המעבר הנ"ל מס' 10 וכן להימנע באופן מוחלט מלהפריע לתובעים לעבור בדרך הנ"ל.

מאחר והנתבעים התנגדו לסעד ואף עמד בא כוחם על ההתנגדות במהלך ישיבת היום, אני מחליט לחייב את הנתבעים הדדית לשלם לתובעים באמצעות בא כוחם, הוצאות משפט בסך 650 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך 1,500 ₪ + מע"מ.

המזכירות תעביר העתק מפסק הדין אל ב"כ הצדדים.

ניתן היום, ט"ז תמוז תשע"ז, 10 יולי 2017, בהעדר הצדדים.