ת"א 60759-07-14 סואעד נ' טבריה ש. ח. - בנין פיתוח וצנרת בע"מ ואח'

בפניי בקשת הנתבעת מס' 1 (להלן: הנתבעת) לחייב את התובע להפקיד ערובה כספית להבטחת הוצאותיה, בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984.

הנתבעת טוענת כי התובע נמצא במצב כלכלי קשה מאוד וזאת על פי האמור בתביעתו, וכן כי סיכויי התביעה הינם קלושים. בהתאם לדין ולפסיקה מוצדק לחייב את התובע, בנסיבות אלה, בהפקדת ערובה מתאימה.

התובע מבקש לדחות את הבקשה ומציין כי אמנם מצבו הכלכלי היה קשה אך "מאז מצבו הלך והשתפר" (סעיף 3 לתגובה). מעבר לאמרה זו, לא הביא התובע טיעון ממשי על מנת לסתור את תמונת המצב הבעייתית מבחינה כלכלית אותה הוא תיאר בתביעתו.

לעניין סיכויי התביעה, טוענת הנתבעת כי בית המשפט כבר גילה את דעתו כי סיכויי התביעה קלושים וזאת עת דחה בקשת התובע להטלת עיקולים זמניים. בנוסף, הביע בית המשפט המחוזי דעה דומה עת דחה בר"ע שהגיש התובע על החלטת בית המשפט כאן. מנגד, טוען התובע כי יש לעשות אבחנה בין החלטת בית המשפט בכל הקשור להטלת עיקולים בה ציין כי התובע לא הביא ראיות לכאורה להוכיח את עילת תביעתו, לבין קביעה משפטית הדרושה לפי תקנה 519 לפיה סיכויי התביעה קלושים.

תקנה 519 מסמיכה את בית המשפט לצוות על תובע לתן ערובה לתשלום כל הוצאותיו של הנתבע. בית המשפט העליון הבהיר בפסיקה ענפה כי הכלל הבסיסי הינו שאין להתנות את זכותו של תובע לבירור תביעתו בפני הערכאות השיפוטיות בהפקדת ערובה כספית להבטחת הוצאות הנתבע, אלא במקרים נדירים ובנסיבות חריגות (ראו: רע"א 1572/14 עזר נ' אמריקה ישראל רמת אביב החדשה השקעות בע"מ; רע"א 6353/12 אברהם נ' יגרמן; כן ראו: אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, עמוד 751). הפסיקה ציינה כי יש לאזן בין השיקולים שמתייחסים למצבו הכלכלי של התובע ומיהותו, מיהות הנתבע ומעמדו, טיב השאלות שהתובענה מעלה והערכת סיכויי התביעה להתקבל (רע"א 3601/04 ונצ'ון נ' מדינת ישראל מינהל ההגירה).

מבלי להאריך בכתובים, נחה דעתי לקבוע כי הבקשה עומדת בתנאים שנקבעו בפסיקה ויש הצדקה לחייב את התובע להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבעת. הוכח כי התובע נמצא במצב כלכלי קשה במיוחד. בתביעה צוין כי הוא נקלע למצוקה תזרימית של ממש, חשבונו בבנק הוגבל והוא נאלץ למכור ציוד כבד כדי למנוע "קריסה טוטאלית". התייחסות התובע לעניין זה בדמות האמרה "מאז מצבי השתפר" מבלי לתמוך אמרה זו במסמכים, אינה מספקת.

לעניין סיכויי התביעה, אני מקבל את הטענה כי קביעות בית המשפט השלום והמחוזי אשר ניתנו בעקבות עתירת התובע להטלת עיקולים זמניים מלמדים על קושי בהוכחת עילת התביעה. אעיר כי גם בעניין זה לא הייתה תשובה משפטית ראויה מצד התובע.

בשים לב לסכום התביעה, ולשאלות שיש לברר לצורך הכרעה במחלוקת, אני מחליט לחייב את התובע להפקיד סך של 8,000 ₪ תוך 45 יום להטחת הוצאות הנתבעת.