ת"א 6074-10-13 טאהא נ' בני סאלח טאהא בע"מ ואח'

1) מונחת לפניי בקשה של הנתבעת 2 לדחות את התביעה כנגדה, על הסף.

2) התובע תובע בתביעתו, את מעסיקתו - הנתבעת 1 (להלן: "המעסיקה") ואת המבטחת שלה - הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת"), בגין נזק גוף שנגרם לו, כך לטענתו, עת ביצע עבודות ניקיון בשירות המעסיקה, החליק ופגע בשמשה של חלון. לדידו, החלון נשבר ופצע את יד ימין שלו.

3) התביעה נגד הנתבעת מתבססת על הטענה של התובע לפיה, בזמנים הרלבנטיים לפגיעה, היא ביטחה את המעסיקה בפוליסה לביטוח חבות ואחריות מעבידים. הנתבעת דוחה טענה זו של התובע. לדידה, אין בפוליסה האמורה כיסוי ביטוחי בגין חבות מעבידים וכי המעסיקה לא ביקשה כיסוי זה בהצעת הביטוח, מכאן, כך לטענתה, דין התביעה נגדה להידחות על הסף.

4) אף שהיה קבוע דיון בין השאר, בבקשה לדחיית התביעה על הסף, הצדדים הודיעו לבית המשפט כי מבקשים הם להכריע בבקשה בהתבסס על החומר הקיים בתיק בלא הצורך בקיום דיון [ראו בין השאר, החלטות מיום 28.9.14, 13.1.15 ומיום 18.1.15].

5) לאחר שנתתי את דעתי לבקשה לדחיית התביעה נגד הנתבעת על הסף, לתגובה לה וכן ליתר ההתייחסויות שהוגשו על-ידי הצדדים לאחר מכן, סבורני כי דין הבקשה להידחות.

6) הגם יוער כי בשלב זה, יש טעם בטענת הנתבעת לפיה אין תיעוד, לכאורה, במסמכי הפוליסה לכיסוי ביטוחי שנרכש ועניינו חבות מעבידים, אולם, אין להתעלם מן הטענה הנגדית של המנהל הכללי של המעסיקה, לפיה ביקש לרכוש את כל הביטוחים הנכללים בפוליסה ללא סייג, בין השאר, ללא הסייג של סעיף חבות מעבידים. המעסיקה טוענת בכלל זה, כי לא יעלה על הדעת שתשלם פרמיה בשיעור גבוה ולסייג את סעיף חבות מעבידים ובכך להפקיר את עובדיה ללא כיסוי ביטוחי. הטענה האמורה של המעסיקה, הועלתה במסגרת תצהיר של המנהל הכללי שלה, תצהיר שצורף להודעת התובע מיום 10.1.15.

הנתבעת משיבה כי אין בתצהיר האמור ובאמור בו כדי להקים כיסוי של חבות מעבידים. יתירה מכך, היא סבורה כי אף אם המעסיקה התכוונה לרכוש כיסוי ביטוחי כאמור, הרי כוונה לחוד ומעשים לחוד.

7) מעיון בפלוגתא האמורה בין הצדדים דלעיל, סבורני כי טענת המעסיקה האמורה היא טענה עובדתית אשר טעונה בירור, בירור שמקומו בהליך המשפטי גופו.

8) גם אם נניח כי מדובר בטענה עובדתית קלושה לכאורה המועלית מפי המעסיקה, שומה עלינו לזכור כי "כאשר מדובר בדחייה או במחיקה של תביעה על הסף, אין בית המשפט בוחן מהם סיכויי התובע להצליח בתביעתו, ואפילו סיכויי התובע קלושים, לא יחסום בפניו בית המשפט את הדרך לבירור תובענתו, אם קיים סיכוי כלשהו, על-פי כתבי הטענות, הנמצאים לפני בית המשפט, שהתובע יצליח בתביעתו" [ראו ע"א 796 עיזבון המנוח שמואל חסיד ז"ל נ' עיזבון המנוח ברוך וכט, פ"ד מה(5) 558, 562].