ת"א 60612-12-15 בטחיש נ' חברת מי עדן

לפני בקשת התובע למחיקת סעיפים רבים המופיעים בתצהירים שהוגשו מטעם הנתבעת, וכן הוצאת נספחים שונים אשר צורפו להם.

לגבי חלק מן הסעיפים, טוען המבקש, כי אלה הינם בגדר הסקת מסקנות, ומשכך אין להם מקום בתצהירים אלא בסיכומים.

לגבי חלק אחר מן הסעיפים, טוען המבקש, כי הם מהווים סיכום וחריצת גורלות ומתבססים על דוח חקירה שצורף כנספח.

לאחר שעיינתי היטב בטענות המבקש ובתצהירים על סעיפיהם, אינני מוצאת טעם לקבוע מסמרות בשלב זה ואני סבורה שיהא מיותר לעבור סעיף סעיף בשלב הנוכחי. הבקשה מפרטת עשרות סעיפים כשעיון בהם מעלה כי בחלקם הגדול אין מדובר באבחנה חד משמעית בין עובדות למסקנות.

בעניין זה יפים הדברים שנקבעו ב-ת"א 45309-02-14 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' רשות שדות התעופה (6.3.16):

"כעקרון, אמור תצהיר עדות ראשית להיות חף מעדויות שמיעה, סברה, עדויות שבמומחיות, וכד', ובוודאי שאין אמורה להיכלל בו הרחבת חזית. יחד עם זאת, לא אחת, כוללים תצהירים פרשנויות ומסקנות, שאינן אמורים להימצא בהם. עדיין, יהא זה מיותר לעבור ולנתח באזמל חד את התצהיר על מנת להוציא ממנו פרשנות זו או אחרת. הדבר יפגע גם ברצף התצהיר ובהבנתו. די בהודעה על התנגדות לתצהיר כאמור בפתח סעיף זה, וככל שיהא צורך לאחר מכן, ייבחנו המחלוקות הקשורות לכך במסגרת פסק הדין שיינתן.

עדיין, יש מקרים בהם חשוב להעמיד דברים על מכונם בקשר לתצהירים עוד לפני שמיעת הראיות. הדבר נדרש מקום בו מדובר בנושאים מהותיים, ובנושאים שאי הכרעה לגביהם בשלב מוקדם עלולה להביא להרחבת ההתדיינות או התארכות החקירות שלא לצורך, בשל כך שנדרשת חקירה לגבי נושאים שלא היה מקום להביאם בתצהיר."