ת"א 60398-01-12 הקרן הקיימת לישראל - מנהל מקרקעי ישראל נ' פרחיה

תביעה לסילוק יד.

רקע עובדתי והתביעה 

1. התובעת היא הבעלים הרשום של המקרקעין בגוש 3846 חלקה 47. לפי נסח המקרקעין, המקרקעין הנ"ל רשומים כבית משותף, בעל 4 חלקות משנה, כולן בבעלות התובעת (הרישום מיום 5/2/1978). הנתבעת ובעלה המנוח רשומים כבעלי זכויות חכירה בחלקות משנה 3 ו- 4 המהוות מגרש תכנוני 47/1 (קודם לכן סומן מגרש 6א) [ראו ס' 3 לתצהיר הנתבעת וכן הסכם המכר, נסח הרישום ואישור המינהל על זכויותיהם בחלקות 3-4 שצורפו כנספחים א-ג' לתצהיר הנתבעת]. חלקות המשנה 1 ו- 2, הן מגרש 47/2, כמסומן באדום בתשריט נספח ב' לכתב התביעה (קודם לכן סומן מגרש 6ב) בגינן הוגשה תביעת הפינוי (להלן: המקרקעין או מגרש 47/2).

2. לטענת התובעת, הנתבעת פלשה למקרקעין והציבה שם בלוקים, ללא הסכמת התובעת. הנתבעת מסרבת לפנות את השטח גם לאחר שנשלח לה מכתב התראה ואף לא אפשרה לתובעת למדוד את השטח. התביעה היא תביעה לסילוק ידה של הנתבעת מהמקרקעין תוך חיובה להרוס כל מבנה או מתקן המצוי בתחום המקרקעין.

   טענות הנתבעת

3. לטענת הנתבעת, היא ובעלה המנוח רכשו את הבית בשנת 1977 ומאז הם מחזיקים באותו הבית ובאותם המקרקעין ללא עוררין מצד המנהל. במשך שנים הגישה הנתבעת בקשות להוצאת היתר בניה שנחתמו על ידי המינהל, ללא כל הסתייגות. בכל התשריטים שהוגשו וקיבלו את הסכמות המינהל מצויין תיאור הנכס בבקשה כנכס אחד שלם, המתייחס לחלקה 47 כולה. כל השטח המוחזק על ידי הנתבעת, לרבות מגרש 47/2 מוקף בחזית בגדר מבלוקים, שהוקמה על פי היתר. הגדר קיימת משנת 1981 והנתבעת מעולם לא נדרשה לפרק את הגדר או לפנותה. בנוסף, הנתבעת ובעלה המנוח קיבלו היתרים לבניית תוספת למבנה הקיים משנת 1982 ומשנת 1986 (היתרי הבניה צורפו כנספח ד' לתצהיר הנתבעת).

4. יתר על כן, בני הזוג פנו לתובעת, ציינו שבנם סובל מפיגור שכלי וביקשו לחכור את המגרש 47/2 עבור בנם הנכה. כפי שעולה ממכתב המינהל לנתבעת נ/1, הם נדרשו למסור אישורים שונים, שאותם העבירו למינהל כנדרש (ראו המסמכים, נספח ז' לתצהיר הנתבעת). המגרש מעולם לא הוצא למכרז. מכך הבינה הנתבעת שהתובעת עתידה להחכיר לה את המגרש. היא המתינה לפניית המינהל על מנת שיקיים את הבטחתו ויחכיר לה את המגרש.

5. לטענת הנתבעת, במשך כל השנים היא ובעלה לא תפסו את החזקה במקרקעין, לא עשו בשטח שימוש ייחודי ואף לא מנעו מכל גורם אחר להיכנס למקרקעין. כל השנים הם מילאו תפקיד של שומרים ומנעו השתלטות פולשים על השטח ואף בנו גדר, כאמור, על מנת להגן עליה. במקרקעין מצויים בלוקים שנשארו מאז הבניה משנת 1982 (ראו גם עדות בנה בעמ' 16 ש' 9-18) וסילוקם מן השטח, הינו דבר של מה בכך.