ת"א 60268-06-13 סבח נ' אבו קנדיל

רקע ותמצית טענות הצדדים

1. עסקינן בתביעה שטרית.

    

2. התובע הגיש ללשכת ההוצאה לפועל 6 שיקים שנמשכו מחשבונו של הנתבע לפקודת התובע. השיקים האמורים לא כובדו בשל אי כיסוי מספיק וחשבון מוגבל.

    

3. הנתבע הגיש התנגדות לביצוע השטרות. ההתנגדות נתמכה בתצהיר אחיו של הנתבע מר אבו קנדיל אמג'ד (להלן: "אמג'ד"). בתצהיר האמור נטען, כי במועדים הרלוונטיים היה לתובע מגרש למכירת רכבים שנוהל על ידי ליאור, בנו של התובע. אמג'ד טען, כי בינו לבין ליאור שררו יחסי חברות וכי במשך כשנתיים, השניים החליפו רכבים רבים כאשר כל פעם צד אחר מוסיף כסף. עוד ציין, כי ביצע עסקה במסגרתה רכש רכב שיובא מחו"ל באמצעות ליאור. בעקבות העסקה האמורה נותר להם חוב לליאור על סך 100,000 ₪. אמג'ד טוען, כי הם הציעו לליאור לקבל רכב מסוג ג'יפ פולקסוואגן טוארג (להלן: "הטוארג") בשווי 240,000 ₪. לטענתו, לצורך העסקה, העריכו הצדדים את שווי הרכב בסך של 160,000 ₪, כך שהיה על ליאור להעביר להם 60,000 ₪ במזומן והוא עשה כן. באמור הסתיימה העסקה של הרכב.

    

4. עוד טען אמג'ד בתצהיר תמיכה בהתנגדות, כי נותרו בידי התובע שיקים של עסקאות ישנות ששולמו ונפרעו לליאור והתובע מחזיק בהם שלא כדין וללא סיבה או הצדקה.

    

5. בפסק דין שניתן ביום 2.4.14 נדחתה ההתנגדות לאחר שהתרשמתי שאין לנתבע כל טענת הגנה. על פסק הדין הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי. במסגרת הדיון בערעור טען הנתבע, כי הטוארג היה חלק מהתמורה עבור השיקים שנפרעו. לטענתו, פסק הדין שבמסגרתו נדחתה ההתנגדות איננו מתמודד עם טענה זו. במסגרת הדיון בערעור טען בא כוחו של התובע, כי הקיזוזים לרבות בגין עסקת הטוארג נעשו לפני שנמסרו השיקים נשוא התובענה.