ת"א 60142-01-15 לחוביץ נ' בר לב

בקשה לסעד זמני, בגדרי תביעה שטרם באה לעולם, שעניינה במניעת הפעלתו של מערכת חימום בבניין, שכל הדיירים פרט למבקשת חפצים בהפעלתו.

1.המבקשת מתגוררת בבניין ברח' אפטר 4 בתל אביב (להלן: הבניין). המשיב הוא יו"ר נציגות הבית המשותף אפטר 4 בתל אביב (להלן: הנציגות). לפני כעשרה חודשים החליטו דיירי הבניין, ברוב של 24 מ-26 ובהתנגדות המבקשת לבדה, להחליף את מערכת חימום הסולר שהייתה בבניין במערכת חשמלית. המערכת הותקנה באפריל 2014. ברם המבקשת לא שבעה נחת מן ההחלטה, ופנתה בתביעה למפקחת על רישום המקרקעין. ההליך נמחק, משהבהירה המפקחת כי החלטת הרוב קובעת, אף שהותירה את האפשרות למבקשת להגיש תובענה לבית המשפט בעילת מטרד. כך היה בהחלטתה מיום 16.7.14. ביום 28.1.15, חצי שנה לאחר מכן, באה תובענתה של המבקשת לבית המשפט.

2.התובענה הוגשה נגד המשיב, ולא נגד הנציגות. כאשר ציינתי כי לא המשיב הוא בר הפלוגתא של המבקשת, הגישה היא "כתב תביעה מתוקן", ללא היתר, והחלטות שונות שבאו לבאר את הקושי שבהתנהלות דיונית זו לא סייעו: המבקשת עד עצם היום הזה לא עתרה לתיקון כתב התביעה, כך שהמשיב הוא המשיב, ולא הנציגות. נתון זה כבר מונע כמובן כל אפשרות להיעתר לבקשה לסעד זמני.

3.נפנה עם זאת לבקשה לסעד זמני לגופה: לשיטת המבקשת, הנתמכת בחוות דעת מומחה, המערכת מקימה רעש בלתי סביר ולכן יש למנוע את הפעלתה. על מנת להאיץ בירור הבקשה לסעד זמני, ומתוך הנחה (שנתבדתה) כי המבקשת תתקן את כתב תביעה כיאות, ביקשתי את תגובת הנציגות לבקשה לסעד זמני. זו ציינה את השיהוי הרב בבקשה. לגוף הדברים הציגה חוות דעת נוגדת, לא כזו העורכת בדיקות בתוך דירת המבקשת (שהרי הצדדים נצים) אלא מבקשת לקעקע את חוות דעתו של מומחה המבקשת. הנציגות הדגישה עוד את העובדה שמדובר בהחלטת רוב, במערכת שהותקנה כבר בעלות ניכרת לפני כעשרה חודשים, ואת העובדה שאם תתקבל הבקשה, יינזקו בעלי הדירות שייוותרו ללא מערכת חימום בחורף. המבקשת השיבה באופן לאקוני במיוחד ודרשה – בלא טעם מבורר – לדחות את התגובה.

4.הצדדים לא התנגדו להכרעה על יסוד הכתובים, ובדין, שכן אין מחלוקות עובדתיות בנות בירור בבקשה לסעד זמני, שיש בהן כדי להשפיע על ההכרעה בבקשה.

5. דין הבקשה להידחות. אציין רק את הטעמים המרכזיים לכך.

6.ראשית, כאמור, המדובר בתובענה שעדיין עומדת נגד גורם בלתי רלבנטי. לא ניתן לתת צו נגד המשיב, שאינו האחראי על מערכת החימום, ולא ניתן לתת צו נגד הנציגות, האחראית על מערכת החימום אך איננה המשיבה בבקשה.

7.שנית, סיכויי התביעה אינם נראים בשלב הנוכחי כגבוהים בצורה יוצאת דופן עד כדי הצדקת הצו. אכן, יש חוות דעת מומחה (המותירה תהיות רבות, כפי שצוין אל נכונה בתגובה), ואפשר שחוות דעת מומחה בית המשפט תסייע בהכרעה. עם זאת, על בית המשפט להחליט שהוא מתערב בהחלטת הנציגות, מבטל התקנתה של מערכת חימום יקרה שהותקנה זה מכבר, והכל בלא לדעת בוודאות עד כמה המערכת הנוכחית מקימה מטרד, בהשוואה למערכת הקודמת שלא ניתן לבוחנה עוד כפי הנראה. מן הנתונים שהוצגו, ואיני קובע מסמרות כמובן שכן עסקינן בבקשה לסעד זמני, קשה לזהות גם בחוות דעת המומחה סימנים למטרד קשה ובוטה. יוער כי כאשר ניתנה למבקשת האפשרות לתת תשובתה לתגובת הנציגות, ויתרה היא למעשה על אפשרות זו והגישה אותה תשובה לאקונית שאינה מתיימרת אפילו לבאר במה שגתה הנציגות בתגובתה.

8.שלישית, מאזן הנוחות אינו נוטה בבירור לטובת המבקשת. הרעש, אם קיים, הוא כמובן מטרד. מניעת מערכת חימום מבית משותף מרובה דירות לעת חורף יש בו משום פגיעה קשה באיכות החיים אף היא. גם בעניין זה, נעיר, ניתן היה לצפות בתשובה להסברים נוגדים מטעם המבקשת, והם לא באו.

9.רביעית, והדבר מכריע, הוא השיהוי, שלבדו יכול להביא לדחייה. המבקשת יודעת מזה קרוב לשנה על דבר הקמת המערכת. היא לא פעלה בבית המשפט למנוע את הקמת המערכת. היא פעלה באגף אחר, אצל המפקחת על רישום המקרקעין, אולם מאז ההחלטה במחצית יולי 2014, שהותירה לה את הפתח להגיש תובענה בעניין המטרד. שומה היה על המבקשת להגיש תובענתה בהקדם, לפני חודשים ארוכים, ככל שחפצה בסעד זמני שימנע את הפעלת המערכת בחורף. המתנה עד לעיצומו של החורף והגשת בקשה (במעמד צד אחד, יש לציין) להפסקת פעולתה של המערכת, משמעה השתהות בלתי סבירה בהגשת הבקשה, ודי בכך להביא לדחיית הבקשה (השוו: רע"א 1864/13 אשכנזי נ' ש.נ. דרור אחזקות בע"מ (10.4.2013)).