ת"א 6012-01-15 בדיחי נ' גרשונוביץ ואח'

בקשת הנתבעת לפסילת מסמך רפואי ולמתן הוראה למומחים מטעם בית-המשפט להתעלם מאותו מסמך.

1.עסקינן בתובענה על-פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 בגין נזקי גוף שנגרמו למשיבה בתאונה מיום 29.9.13 (להלן: "התאונה").

2.בהחלטות מיום 9.3.15 ומיום 27.4.15 מונו המומחים הרפואיים, פרופ' מירובסקי בתחום האורתופדיה, ד"ר איתן חבר בתחום הפסיכוגריאטריה ופרופ' עמי סידי בתחום האורולוגיה (להלן: "המומחים"), ונקבע, כי הצדדים ימציאו למומחים את כל המסמכים הרפואיים המצויים תחת ידם הנוגעים לטיפול הרפואי שניתן למשיבה ולבדיקות שנבדקה לצורך אותו טיפול, למעט חוות דעת רפואיות.

3.בין יתר המסמכים שהמציאה המשיבה למומחים הומצא גם "אישור רפואי" מיום 13.8.14, אשר נערך על-ידי ד"ר קמחין משה, מומחה רפואי בתחום האורתופדיה, והכולל תיאור הפגיעות האורתופדיות שנגרמו למשיבה בעטיה של התאונה; פירוט ממצאי בדיקתה, ובין היתר הגבלה בתנועות הכתף, הגבלה קשה בתנועות עמ"ש, הגבלה בתנועות סיבוביות של אגן וחוסר יציבות של הברך וכן המלצות לטיפול (להלן: "המסמך") (העתק המסמך צורף לבקשה).

4.המבקשת טוענת, כי המסמך כאמור לא נערך לצורך הטיפול הרפואי והוא מהווה חוות דעת האסורה בהמצאתה למומחים מטעם בית-המשפט. על כן, עותרת המבקשת לפסילת המסמך ולמתן הוראה, לפיה על המומחים להתעלם ממסמך זה.

5.המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, מדובר במסמך אשר נערך לצורך הטיפול הרפואי בה, שכן חלק מהטיפולים להם היא נדרשת בשל מצבה הרפואי כתוצאה מהתאונה, לרבות טיפולי פיזיותרפיה, הידרותרפיה ורפלקסולוגיה, אינם מכוסים בסל הבריאות ועל כן נדרשה המלצת ד"ר קמחין בדבר חיוניותם של טיפולים אלו ו – "לתמיכה בזכאותה של התובעת לשיפוי מאת הנתבעים בגין עלות אותם טיפולים ... המשולמים באופן שוטף ע"י התובעת" (ראה סעיף 2 לתגובת המשיבה).

6. לאחר שנתתי דעתי לבקשה, לתגובה ולתשובה על נספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להתקבל. ואפרט.

7.הוראת הדין שעל-פיה יש לבחון את הלגיטימיות שבהצגת המסמך שבמחלוקת היא תקנה 8 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז – 1986, הקובעת כי למומחה יומצאו "... כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לעניין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית" [ההדגשה אינה במקור].

8.ברע"א 3528/12 פלוני נ' הפניקס הישראלי חב' לביטוח (פורסם במאגרים המשפטיים, ניתן ביום 16.7.12) נפסק, כי:

"הבחינה הנעשית לאורה של תקנה 8 שלעיל היא האם יש למסמך סממנים של "חוות דעת" ובהקשר זה יש חשיבות לשאלה האם המסמך "הוזמן", או האם הוא כולל פרשנות. פחות חשובה השאלה האם המסמך עצמו נכתב כחלק מתהליך הטיפול... עובדת היותו של מסמך "מוזמן", לא בהכרח תחרוץ את גורלו לעניין תקנה 8 לתקנות המומחים... כמובן שאם מדובר במסמך "מוזמן" מיד עולה החשד שמא יש בו "גלישה" לעבר היותו חוות דעת האסורה בהצגה, ועל בית המשפט לנהוג ביחס אליו במשנה זהירות... במקרה של ספק בשאלה האם מדובר בחוות דעת, ישקול בית המשפט האם מקור המסמך הוא בגוף בלתי תלוי בבעלי הדין, האם הפנייה אל אותו גוף נעשתה ביוזמתם או שלא ביוזמתם של בעלי הדין והאם המסמך משקף "שלב טבעי של הטיפול בניזוק".