אלגרבלי ואח' נ' קבוצת היוצקים בע"מ

לפני תביעה לתשלום פיצוי מכוח חוק המכר (דירות), התשל"ג – 1973 (להלן:- "חוק המכר") בגין איחור במסירת דירה אותה רכשו התובעים מהנתבעת. בהתאם להחלטה מיום 22.7.24 (שבה התרתי לתובעים פיצול סעדים) התביעה עוסקת רק בשאלת עצם הזכאות לפיצוי בגין חוק המכר ושאלת גובה הפיצוי (ככל שיקבע שיש זכאות) עד ליום פסק הדין.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת

לאחר שהוגשו הראיות, נחקרו התובעים ועובדי הנתבעת, וכן שמעתי את טענות הצדדים בעל פה, ניתן לקבוע כי העובדות הבאות אינן שנויות במחלוקת.

הנתבעת, קבוצת היוצקים בע"מ, הינה חברת בניה פעילה, אשר רכשה ביום 16.3.21 מחברה אחרת (האחים אוזן) שטח של 7,714 מ"ר לבניית מיזם בשם "אחוזת משה" שכולל 20 בתים פרטיים ("וילות") – ס' 3 לתצהיר הגב' ענבל מריומה מטעם הנתבעת.

ביום 21.10.21 נחתם הסכם מכר בין התובעים לבין הנתבעת, ובו נמכר לתובעים בית בן 5 חדרים (192 מ"ר בנוי) וזאת על שטח של 335 מ"ר כולל בריכה. התמורה החוזית הועמדה על סך של 2,500,000 ₪ (נספח א להסכם – נספח 2 לתצהיר הגב' מריומה).

כפי שעולה מנספחי התצהירים (וכן ממוצג נ/1) מדובר במתחם שמורכב מ3 מגרשים – מגרש 35 (12 בתים), מגרש 36 (4 בתים) ומגרש 37 (4 בתים). הבית של התובעים הינו מס' 17 והוא על מגרש 37.

בהתאם לנספח א להסכם, נקבעו מועדי תשלום לפי תאריכים (ולא לפי שלבי בניה), למעט התשלום האחרון בסך 625,000 ₪ שאמור להיות משולם בסיום הבניה – הצדדים מסכימים כי התובעים שילמו את מלוא התמורה כנדרש ובמועדים.