ת"א 60019-06-15 דהאן נ' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ

בקשת תובעת להתיר פיצול סעדים.

התביעה והבקשה

1. התובעת יורשת את בעלה המנוח על פי צו קיום צוואה. השניים נטלו מבנק הפועלים הלוואה לרכישת דירה לפירעון בהחזרים חודשיים ומובטחת במשכנתא. להבטחת ההחזרים רכש המנוח מהנתבעת פוליסה לביטוח חיים ששועבדה לטובת הבנק (התובעת רכשה פוליסה זהה). בהתאם לפוליסה תשלם הנתבעת תגמולים עד לסך של 560,000 ₪ בקרות מקרה הביטוח, היינו, פטירת המבוטח. הסכום יועבר לבנק וככל שתיוותר יתרה לאחר פירעון ההלוואה, תועבר לבן הזוג הזכאי שנותר בחיים. לאחר פטירת המנוח סירבה הנתבעת לשלם את התגמולים ולפיכך נאלצה התובעת ותיאלץ לשלם לבנק מדי חודש בחודשו סכום של 2,992 ₪. התובעת מבקשת לחייב את הנתבעת בהשבת ההחזרים בהם נשאה עד כה בסך של 65,824 ₪.

2. לטענת התובעת אין בידה לתבוע כעת בגין החיובים העתידיים שטרם שולמו שכן סכומם טרם התגבש.

3. הנתבעת התגוננה בטענות שונות ומגוונות. דומה שפרט לפטירתו של המנוח ולתוכן הפוליסה היא חולקת על מלוא או על עיקר הנטען בתביעה. בין היתר טוענת הנתבעת להפרת חובת גילוי בעת ההתקשרות בחוזה הביטוח, אשם מכריע, ניתוק קשר סיבתי ואשם תורם.

4. הנתבעת מתנגדת לבקשה. לטענתה מדובר בסעדים הנובעים מאותה עילה ואין זה מן הדין בטענה להציק לה בתביעות חוזרות ונשנות בגין אותה עילה. לטענתה ככל שבית המשפט יכריע בכל המחלוקות העומדות לפניו במסגרת התביעה הנוכחית, תתייתר הגשת תביעה נוספת בגין הפוליסה לרבות להשבת פרמיות.

5. על כך משיבה התובעת שאין בידה לתבוע כעת עבור חיובים שטרם התגבשו, שכן טרם באו לעולם וטרם שולמו על ידה. בנוסף, לאור ההחזרים בהם נשאה מיום הגשת התביעה ואילו העתידיים, תלך ותפחת יתרת ההלוואה ועמה גם יתרת החוב לבנק מה שיביא לצמצום חיובה של הנתבעת.

דיון

6. תקנות 44 ו – 45 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד – 1984 קובעות:

44. (א) תובענה תכיל את מלוא הסעד שהתובע זכאי לו בשל עילת התובענה; אך רשאי תובע לוותר על חלק מהסעד כדי להביא את התובענה בתחום שיפוטו של בית המשפט.