ת"א 60011-02-16 תוהמי ואח' נ' ברנע ואח'

1.מדובר בתביעה שהוגשה כנגד הנתבעים, במסגרתה התבקש מתן צו עשה, וכן פיצוי כספי בסך 240,000 ₪.

2.בקצרה יצוין, כי התובעים 1-2 טענו בכתב התביעה שהם בעלי מניות ודירקטורים בתובעת 3 (להלן: "התובעת"). נטען כי הנתבע 1 הוא הבעלים ומחזיק המניות בחברה בשם "מילי חדרה (91) בע"מ", וכי הנתבע 2 הוא בנק בו מנהלת התובעת את חשבונותיה.

3.התביעה מבוססת על החלטה שלטענת התובעים התקבלה ביום 23.3.15, במסגרתה הוחלט, כך לטענתם, על שינוי זהות מורשי החתימה בבנק. לטענת התובעים, הנתבע מס' 1 מיאן לקבל את ההחלטה, והנתבע 2 סירב לפעול על פיה. במסגרת התביעה התבקש מתן צו עשה המחייב את הנתבעים לפעול על פי ההחלטה הנ"ל, והמחייב אותם בפיצוי כספי בסך 240,000 ₪.

4.בד בבד עם הגשת התביעה ביקשו התובעים צו עשה זמני, הזהה במהותו לצו שהתבקש במסגרת התביעה.

5.בתגובת הנתבע לבקשה נטען כי יש לסלק את הבקשה לצו זמני על הסף, בין היתר לאור הטעמים הבאים – אי תמיכת הבקשה בתצהיר מתאים; העדר סמכות עניינית; קיום תניית בוררות; סילוק הבקשה ככל שהיא נוגעת לתובעת, שכן התביעה בעניינה הוגשה שלא על פי החלטה כדין; סילוק תביעת התובע 2 בהעדר היותו צד להסכם המייסדים; סילוק התביעה כנגד הנתבע 1 בהעדר היותו צד להסכם המייסדים; הצורך בהוספת צדדים נוספים לבקשה.

6.ביום 31.5.16 התקיים דיון בבקשה למתן צו זמני, בסיומו הסכימו הצדדים לקבל את המלצת בית המשפט ולפיה הבקשה לצו זמני תמחק, ועניין ההוצאות יישקל בסיום ההליך.

7.ביום 16.6.16 ניתן פסק דין הדוחה את התביעה כנגד הנתבע מס' 2 ללא צו להוצאות, וזאת בהסכמת הצדדים.

8.ביום 23.6.16 ביקשו התובעים למחוק את התביעה ללא צו להוצאות. התובעים הטעימו שלאחר סילוק התביעה כנגד הנתבע מס' 2, התביעה במתכונתה הנוכחית אינה עולה בקנה אחד עם הסעדים אותם מבקשים התובעים לקבל מהנתבע 1.