ת"א 59941-01-14 דוד שטסל בע"מ נ' עסלי תייסיר ובניו בע"מ ואח'

כללי, טענות הצדדים וראיותיהם

1. התובעת עותרת לחייב את הנתבעים ביתרת חוב בגין אספקת עצים למי מהנתבעות בסך 507,712 ₪ בין השנים 2009 ל-2011.

2. התובעת טוענת כי סיפקה לנתבעת 1 מתחילת שנת 2009 עצים בשווי 1,169,938 ₪ ובגין העצים נותר חוב בסך 393,449 ₪.

   לנתבעת 2 סיפקה עצים החל מנובמבר 2010 בשווי 238,158 ₪ כשלנתבע נותר חוב בסך 79,485 ₪.

   נתבע 3, מר עסלי תייסיר, הוא בעל מניות ומנהל, הן בחברה נתבעת 1 והן בחברה נתבעת 2, והתובעת מבקשת להרים את מסך ההתאגדות בין החברות לבין נתבע 3 ולחייב אותו בסכומים אותם חייבות הנתבעות 1,2.

   במסגרת זו טוענת התובעת כי הנתבע 3, שהוא בעל השליטה בשתי החברות, העביר בשלב מסוים את הפעילות והנכסים של נתבעת 1 לנתבעת 2, על מנת לחמוק מתשלום חובו ומתוך כוונה להונות את התובעת. לטענתה, הנתבע 3 הוא המוציא ומביא בחברה, הוא זה שביצע בעצמו את ההזמנות, והחברות והוא חד הם.

3. הנתבעים מבקשים לדחות את התביעה נגד כל אחד מהם בנפרד וכולם יחדיו. הנתבע 3 אכן המנהל ובעל השליטה היחיד בנתבעות 1,2, ברם מדובר בחברות שפעילותן אינה זהה. אחת הוקמה ב-2008 ואחת ב-2010. הנתבעות 1,2 הזמינו סחורה מהתובעת ובהתאם נפתחו כרטסות לקוחות לכל אחת בנפרד, ולכל אחת מהן יוחס החוב בגין ההזמנות הייחודיות אותן ביצעה כל חברה. כך גם החשבוניות מטעם התובעת יצאו בהתאם להזמנות ביחס לכל נתבעת בנפרד.

   הנתבעת 1 הייתה פעילה בעת ההתקשרות ובמשך כמעט שנה רכשו שתי החברות במקביל סחורות מהתובעת, כשלכל חברה, כאמור, כרטסת נפרדת ותשלומים נפרדים. גם לאחר סיום ההתקשרות עם נתבעת 1, המשיכה נתבעת 2 לרכוש סחורה מהתובעת במשך שנתיים נוספות והתובעת מעולם לא ביקשה להסב את החוב של נתבעת 1 לנתבעת 2, ללמדך כי בזמן אמת הכירה התובעת בכך שמדובר בחברות נפרדות.