ת"א 59850-06-14 יחיא דראושה נ' היבי

התובע עותר לחייב את הנתבע בסך 300,000 ₪ בגין עשיית עושר ולא במשפט, גניבת עין והטעייה

צרכנית.

התובע, טוען כי הוא בעל שם ומוניטין בתחום ספרות הילדים ולימוד השפה הערבית, משמש כיו"ר המרכז לספרות ילדים, מרצה לספרות ערבית ומדריך לתוכניות הלימוד בטלוויזיה החינוכית.

לטענתו, בתחילת 2011 הובא לידיעתו כי הנתבע עשה שימוש בשמו כמחבר שותף בסדרת ספרים לכיתות א-ג, 2 ספרים לכל כיתה, ללא קבלת אישורו, כדי לקבל קרדיט שלא כדין.

התובע סבור כי השימוש בשמו, נועד ליתן הכשר ממשרד החינוך ובתי הספר, לספרים.

לטענתו, הנתבע אינו מוסמך לשפה הערבית, עסק בעיקר בהוצאת ספרים ללימוד חשבון, ובסדרת הספרים נשוא התביעה נפלו טעויות דקדוק וכתיב.

הנתבע פנה לתובע לשם ביצוע הגהה של הספר הראשון בסדרה, אך התובע מעולם לא נתן הסכמתו להדפסת שמו כמחבר שותף לאותם ספרים.

הנתבע, טוען שהוא ד"ר לפילוסופיה, מתמטיקה, מחבר ספרי לימוד, ספרי ילדים, מרצה ועיתונאי מוערך במגזר הערבי ואף זכה בפרס שרת החינוך והתרבות ליוצרים בשפה הערבית.

לטענתו, במהלך 2010 פנה לתובע לשם קבלת הסכמתו להוספת שמו על ספרי הלימוד והתובע הסכים. התובע אף הגיע לביתו, הציג בפניו את הספרים, הם עברו ביחד על תוכנם והתובע אישר הסכמתו. עם דרישתו של התובע להסרת שמו מהטיוטה של הספרים, מאוחר יותר, הדבר נעשה מיד.

בפועל, לא נעשה שימוש בשמו של התובע בפני הרשויות או גורם כלשהו. שמו של התובע לא פורסם בסופו של יום והספרים המופצים בבתי הספר, נושאים שמו של הנתבע בלבד.

הצדדים הגישו תצהירים לתמיכה בטענותיהם, וביקשו לקבל פסק דין על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, לאחר סיכומים קצרים בכתב ובהסתמך על החומר בתיק, תוך ויתור על חקירות עדים.