ת"א 5960-09-13 עפרי נ' לוקה קוסמטיקס בע"מ

הנתבעת הינה חברה המפעילה חנויות לממכר אביזרי קוסמטיקה בשיטת זכיינות. התובע היה זכיין של הנתבעת החל מיום 31.12.11 והפעיל חנות של הנתבעת בבני ברק בהתאם להסכם בין הצדדים (להלן: החנות). בעת כניסתו לחנות, השקיע התובע כספים בריהוט, ציוד ואבזור החנות, כדי להתאימה לייעודה. מאחר שהחנות בהפעלתו של התובע לא היתה רווחית והתובע חפץ לסיים את הזכיינות לאחר מספר חודשים של פעילות, הגיעו הצדדים להסכמה על סיום הזכיינות.

התביעה הינה לאכיפת כתב התחייבות הדדי שנחתם בין הצדדים ביום 1.8.12, לפיו נכנסה הנתבעת בנעלי התובע בכל הנוגע להסכם השכירות שבין התובע לבעל הנכס בו פועלת החנות, עד ליום 31.12.12. סוכם בין הצדדים, כי על הנתבעת לפעול באחת משתי חלופות: "והיה ולאחר תקופת השכירות תחליט לוקה להאריך את תקופת השכירות, אזי היא תרכוש מעופרי את הציוד כמפורט ברשימה המצ"ב בהתאם למו"מ שתנהל עמך". מאידך גיסא, "היה ולוקה לא תאריך את תקופת השכירות, יוחזר לעופרי הציוד מבלי שלוקה תשלם לו תמורה כלשהי". (להלן: ההסכם). להסכם צורפה רשימת הציוד, נשוא התביעה. כן הוסכם, כי ביום מסירת החזקה בחנות, תזכה הנתבעת את התובע בערך המוצרים שנותרו בחנות.

התובע טוען, כי הנתבעת החליטה להאריך את השכירות והמשיכה להחזיק בחנות ברציפות, כשהיא מופעלת מאז ועד היום בזכיינות ע"י אחר, דוד ראשיד. כל הציוד שהיה בחנות, נשוא הרשימה, נשאר בה והועבר לשימושו של הזכיין החדש. ברם, הנתבעת הפרה את ההסכם ולא שילמה לתובע את שווי הציוד.

הנתבעת טוענת כי שילמה לתובע עבור הסחורה שהיתה בחנות ועבור הציוד גם יחד סך של 58,830 ₪, וזאת נוכח מצבם הירוד/בלתי שמיש של הציוד והסחורה.

בהחלטה מיום 26.5.14 נקבע כי יש לקבוע את שווי הציוד שהושאר בחנות במצבו בעת מסירת החזקה, 1.8.12, באמצעות חוות דעת שמאי, וכי התובע יציג את החשבוניות שברשותו לנתבעת.

מאחר שהנתבעת, לאחר עיון בחשבוניות, חלקה על היקף הציוד שהושאר בחנות, נקבע כי טרם מינוי שמאי להערכת הציוד, יוגשו תצהירי הצדדים בנדון.

הוגשו מטעם התובע תצהירו ותצהיר הזכיין המחליף, דודו ראשיד, וכן הוגשו חשבוניות בגין קניית הציוד וביצוע עבודות התקנה בחנות.

מטעם הנתבעת הוגש תצהיר מנהלה דקל בן לולו.

הזכיין המחליף, דוד ראשיד, העיד כי התקשר בהסכם זכיינות עם הנתבעת ובהתאם לו נכנס לחנות על ציודה ב-31.7.12, ואף רכש את הציוד מהנתבעת בהסכם רכישה נפרד, ושילם עבורו. ראשיד העיד כי הציוד שרכש וקיבל היה הציוד המפורט ברשימה שערך התובע, למעט המקרר. מהעדות ומחשבונית המס שהוציאה הנתבעת לזכיין עבור רכישת ציוד עולה כי ראשיד שילם לנתבעת עבור ציוד זה 90,000 ₪ + מע"מ. הנתבעת הלינה על כך שראשיד לא הציג את ההסכם, אך לא סתרה את גרסתו ולא הציגה הסכם אחר מהנטען על ידו, למרות שעותק ההסכם אמור להיות גם ברשותה.