חיון ואח' נ' בנזימן ואח'

תביעה לאכיפת חוזה מכר דירה.

רקע

1. ביום 24.2.2020 התקשרו התובעים בהסכם לרכישת דירת הנתבעים בתמורה לסך של 2,650,000 ₪.

על פי ההסכם סך של 50,000 ₪ ישולם במעמד חתימת החוזה וסך נוסף של 750,000 ש"ל ישולם במספר תשלומים עד ליום 1.10.20.

תשלומים אלו בסך כולל של 800,000 ₪ שולמו על ידי התובעים במועדם.

2. בהסכם נקבע כי תשלום נוסף בסך 1,600,000 ₪ ישולם על ידי התובעים ביום 15.5.21 "לפקודת הבנק כנגד מכתב כוונות שיומצא ביום 10.5.21 לסילוק חוב בגין משכנתא". יתרת התמורה בסך 250,000 ₪ נקבע כי תשולם על ידי התובעים כנגד מסירת החזקה בכפוף להמצאת מסמכי הסרת השעבוד 15 יום קודם לכן והמצאת המסמכים הדרושים לצורך העברת הזכויות.

מסירת החזקה נקבעה ליום 1.7.21 כנגד תשלום מלוא התמורה.

בהסכם נקבע כי במקרה של ביטול חוזה עקב הפרתו היסודית, ישלם הצד המפר לצד המקיים פיצויים מוסכמים בסך של 265,000 ₪.

כתבי הטענות

3. לטענת התובעים בכתב התביעה סירבו הנתבעים לשתף עימם פעולה בכל הנוגע לתשלום הנוסף בסך 1,600,000 ₪ הן בכל הנוגע להמצאת מכתב כוונות מהבנק והן בכל הנוגע לחתימה על מסמכי משכנתא מהבנק ממנו התכוונו הם ליטול הלוואה לתשלום הסכום האמור. לפיכך התשלום האמור לא שולם. סמוך למועד המסירה המיועד ניסו הנתבעים, ללא הצלחה, לשכנע את התובעים להסכים לביטול הסכם המכר והחזקה בדירה לא נמסרה לא ביום 1.7.21 ולא בכל מועד אחר.

בכתב התביעה נטען כי בהסתמך על הסכם המכר מכרו התובעים את דירתם לצדדי ג' והתחייבו למסרה עד ליום 21.7.21, הם פעלו בהתאם להסכם עליו חתמו, מסרו את דירתם ונותרו ללא קורת גג.

התובעים עתרו בכתב התביעה הן לאכיפת ההסכם והן לסעדים כספיים אך בהמשך, עובר להעברת התביעה מבית משפט השלום לבית המשפט המחוזי, הודיעו כי בשלב זה הם מוותרים על הסעד הכספי ומצמצמים תביעתם לסעד של אכיפה בלבד (ר' הודעה מיום 13.8.21 והחלטה מיום 25.8.21).

4. בכתב ההגנה נטען כי התנהלות צדדי ג' היא שגרמה להתקשרות בחוזה מצד הנתבעים. צדדי ג' בהם הסתייעו הנתבעים לנוכח חובות אליהם נקלעו, גרמו לכך שהנתבעים סברו כי אין להם מוצא מול הנושים אלא למכור את דירתם ובמחיר בה נמכרה שהינו נמוך משמעותית ממחיר השוק. בנוסף, פרקליטם מסר להם כי יוכלו לבטל את ההסכם בכפוף לתשלום הפצוי המוסכם.

התברר לנתבעים כי לא היה כל צורך במכירת הדירה וכי התשלומים ששולמו על חשבון המכר הועברו לנושים או יעדים שכלל לא הייתה הצדקה לכך. לטענת הנתבעים מייד כשנודע להם על כך כמו גם על ערך הדירה, הם הודיעו לתובעים על ביטול העיסקה.

בכתב ההגנה נטען כי עומדות לנתבעים עילות ביטול בגין כפייה ועושק שכן הכפייה/העושק הופעלו אמנם על ידי צדדי ג' אך בידיעת התובעים שידעו כל העת כי המכירה נכפית על הנתבעים וכי מדובר בעיסקה זולה במיוחד. עוד נטען כי עומדת לנתבעים עילת ביטול בגין קיומה של טעות כשהטעות עניינה הן האפשרות להגיע לפתרון מול הנושים ללא מכירת הדירה, הן בנוגע למחיר הדירה והן בכל הנוגע לאמירת עורך דינם כי יוכלו לבטל את ההסכם כנגד תשלום הפצוי המוסכם.