ת"א 59509-08-16 אמבא ואח' נ' סבטי ואח'

1.המבקש הגיש בקשה לפסלות שופט בטענה כי ניתנות בתיק זה החלטות דיוניות המוטות לטובת ב"כ המשיב, וכי התנהלות דומה עולה בשני תיקים נוספים של בעלי דין אחרים, בהם אותם ב"כ הצדדים בהליך זה מייצגים שם.

קדם משפט אחרון בתיק זה התקיים ביום 6.3.17 ובו ניתנה החלטה להגשת תצהירים. לאחר מכן היו בקשות דיוניות הדדיות וניתנו החלטות שונות והמבקש מלין כנגד ההחלטה מיום 29.5.17 אשר חייבה אותו בהוצאות בגין מחדלים דיוניים. לטענתו בהחלטה בה הלין על אי הגשת תצהירי המשיב, בחר בית המשפט להקל עם ב"כ המשיב ובהחלטה מיום 22.10.17 נמנע מהטלת סנקציות על המשיב בגין מחדלו.

המשיב הגיש בקשה נוספת לחיוב המבקש לגלות מסמכים ולאחר שנדרש המבקש להשיב לבקשה זו, הגיש את בקשת הפסלות.

לשיטתו של המבקש ישנה שורה של החלטות מוטות לטובת ב"כ המשיב אותו מכנה בבקשתו כ" עורך הדין המיוחס" תוך שמייחס לבית המשפט כי נותן גיבוי להתנהלותו.

2.ב"כ המשיב נדרש להגיב לבקשה, מאחר ומעלה טענות אישיות כנגדו (יוער כי בניגוד לאמור בתגובתו, ככלל תידרש תגובת הצד שכנגד לבקשת פסלות, ראה יגאל מרזל, דיני פסלות שופט, התשס"ו 2006, עמ' 319- 320, להלן: מרזל). לטענת המשיב מדובר בהחלטות דיוניות ומטרת הבקשה להפעיל לחץ על בית המשפט לפסוק דווקא לטובת המשיב. ב"כ המשיב טען כי ההחלטות אינן מוטות וכי מותב זה החליט לא אחת בתיקים שונים כנגד בקשותיו. המבקש עומד על כך כי קיים חשש ממשי למשוא פנים.

3.לאחר עיון בבקשה ובתגובות ובהחלטות הדיוניות שניתנו בתיק זה, ואף בתיקים הנוספים המתנהלים בהם מייצגים אותם עורכי דין, לא מצאתי כי הבקשה מגלה חשש ממשי למשוא פנים.

נדמה כי המבקש מערב בין עורכי הדין המייצגים צד לבין העובדה כי החשש הממשי למשוא פנים צריך לבוא לידי ביטוי בהעדפת צד אחד לדיון על פני רעהו. ככלל החלטות דיוניות שניתנות לערעור אינן בסיס לטענת פסלות גם במקרים בהם קיים רצף של החלטות כנגד צד אחד. על המבקש להוכיח כי דעת בית המשפט ננעלה ולא קיים סיכוי כי יפסוק לטובתו בהליך. לא מצאתי כי הפירוט בבקשה מקים בסיס לחשש מעין זה ולמעט העובדה כי המשיב טרם חויב בהוצאות, בניגוד למבקש, בגין התנהלות דיונית, לא מצאתי רצף של החלטות שנטען כי מוטות. עולה כי רק במקרים נדירים ביותר יהיה בהחלטות מעין אלה עילת פסלות ולא מצאתי כי מקרה זה מצדיק פסילתי (ראה מרזל, עמ' 174 – 178).

יש ממש בטענת המשיב כי אם יש בסיס לטענה אזי בקשת הפסלות הייתה צריכה להיות מוגשת גם בשני התיקים הנוספים ועל פניו עולה כי גם יש שיהוי בהעלאת הטענות, באופן המצדיק דחיית הבקשה גם מטעם זה.