ת"א 59437-12-13 רסולי ואח' נ' מדינת ישראל ואח'

הבקשה וטענות הצדדים:

1. לפניי בקשת היועץ המשפטי לממשלה לביטול החלטה שניתנה ביום 20/5/16, שעניינה תיקון החיוב במחצית השניה של האגרה, נוכח הקטנת סכום התביעה מסך 1,468,568 ₪ לסך 687,703 ₪ שנבע מכך ששני תובעים (מתוך ארבעה עשר) נמחקו מהתובענה ולאחר שמספר תובעים גיבשו הסדרי פשרה, נמשך ההליך בעניינם של חמישה תובעים בלבד.

   סכום התביעה המקורי נבע מחיוב שנתבע בנפרד בעניינו של כל אחד מהתובעים שהיו מעורבים בהליך של "יבוא אישי" של רכב. לפיכך ולאחר שגובשו הסדרי הפשרה עם חלק מהתובעים, הופחת סכום התביעה שבגינו יש להכריע. עוד יובהר כי הסכמי פשרה אלו גובשו לאחר שחלפו למעלה משתי ישיבות קדם משפט.

2. היועהמ"ש טען בבקשה כי הוא המשיב הרלוונטי בכל הקשור לחיובי אגרה וההחלטה ניתנה מבלי שנשמעה עמדתו.

   לגופו של ענין טען היועמ"ש כי סכום האגרה נגזר מגובה סכום התביעה ביום הגשתה, והמקרה דנן אינו נופל לגדר תקנות 6(ב)-6(ד) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "התקנות") בהן נקבעה רשימה סגורה של מקרים, שניתן להשיב אגרה ששולמה או שלא לשלם את מחציתה השניה של האגרה, שכן התקיימו בתיק ארבעה דיונים וההליך נמשך בעניינם של חמישה תובעים (כך שאין מדובר בהליך שנמחק או הסתיים בפשרה).

3. בהחלטתי מיום 22/5/16 הבהרתי כי בטרם אדרש לתגובת ב"כ התובעים, יחדד ב"כ היועהמ"ש את טיעונו, שכן בהחלטה הנ"ל לא הוריתי על החזרת המחצית הראשונה של האגרה (שכן ממילא ניתן פסק דין בהעדר הגנה כנגד הנתבע 2 על מלוא סכום התביעה). הפניתי את ב"כ היועהמ"ש לתקנה 10(ד) לתקנות, המתייחסת להפחתת סכום התביעה לפני תום קדם המשפט השני ומתירה החזרת ההפרש בין סכום האגרה המקורי לבין הסכום המעודכן.

4. בהתאם לכך, היועהמ"ש הגיש הבהרה, בה טען כי מלשון תקנה 10 (ד) עולה כי היא מתייחסת ל"סכום האגרה" הכולל את המחצית הראשונה והשניה, ועל כן, לא ניתן לומר כי התקנה מתייחסת רק להשבת המחצית הראשונה של האגרה, אלא עניינה הוא בכל האגרה (לרבות המחצית השניה שטרם שולמה), ולכן לא ניתן לעדכנה, אלא התובעים שנותרו צריכים לשאת במלוא התשלום של המחצית השניה של האגרה כפי שנקבעה בעת הגשת כתב התביעה המקורי.

5. התובעים בתגובתם, הפנו לכך שהתביעה הוגשה על ידי 12 תובעים (לאחר מכן נוספו שניים), והיא נסבה על הודעות חיוב שונות, שקיבל כל אחד מהתובעים (כמפורט בטבלה שצורפה כנספח ב' לכתב התביעה). כלומר למעשה, התביעה מאגדת בתוכה רכיבי תביעה של תובעים שונים, והאגרה שולמה בהתאם לסכומים המצטברים של הודעות החיוב (על פי החלטה מיום 27/1/14).

   כלומר, תביעתו של כל אחד מהתובעים מתייחסת רק להודעת החיוב שלו.

   לשיטתם, כאשר ניתן פסק דין בחלק מהתביעות, אין צורך לתקן את כתב התביעה, אלא ההליך ממשיך להתנהל בעניינם של הנתבעים שלא ניתן פסק דין בעניינם, והתובעים שתביעתם נדחתה או נמחקה, פטורים מלשלם את סכומי אגרת המחצית השניה.

   התובעים טוענים, כי מצב דברים זה, עולה בקנה אחד עם תקנות 6(ג)(2) ו-10(ד) לתקנות, וכן תואם את תכלית האגרה, כפי שהובעה בפסיקה.