ת"א 59338-02-17 קלאב ים כנרת בע"מ נ' חי אורן סירות בע"מ

1.זוהי בקשה למתן צו, המורה למשיבה לאפשר למבקשת ליטול את הציוד השייך לה מהנכס הידוע כחלקות 13-14 בגוש 1551 במגדל (להלן: "הנכס").

2.לטענת המבקשת, בין הצדדים נכרת הסכם שכירות משנה ביחס ל- 12 יחידות דיור, שבחלקם הניחה והתקינה ציוד. לאחר שפונתה המבקשת מהנכס, בחודש נובמבר 2016, מנעה המשיבה מהמבקשת הוצאת הציוד אשר בבעלותה מהנכס.

3.עוד הוסיפה המבקשת, כי בחודש ינואר 2017, הגישה המשיבה בקשה לביצוע שטרות בלשכת ההוצאה לפועל, במסגרתו הוטל עיקול על מכלול הציוד שבנכס, והועלתה טענה שהציוד שייך לבעלי הנכס. זה המקום לציין, כי המשיבה הינה שוכרת בנכס ואינה בעלים.

4.מנגד, טענה המשיבה כי בהתאם למוסכם, הציוד נשאר בידיה עם עזיבת המבקשת את הנכס, כתמורה לאי תשלום שכירות בשנה הראשונה להסכם. המבקשת הפרה את ההסכם, בכך שלא שילמה דמי שכירות מחודש אוגוסט 2016 ואילך וכן תשלומים עבור השימוש בחשמל ומים. עוד טענה המשיבה, שהוצאת הציוד יגרום לה נזק ללא תקנה, הואיל ולא תוכל להפעיל את החדרים להשכרה. המשיבה הוסיפה בכתב התשובה, שהיא מתחייבת לשמור על הציוד ולא להוציאו מהנכס עד שתוכרע שאלת הבעלות במסגרת התביעה העיקרית, בהתאם להסכם.

5.לאחר חקירת המצהירים, הוגשו סיכומים בכתב. בסיום הדיון, הוסכם כי נציגת המבקשת, תגיע לנכס, לשם עריכת אינוונטר של הציוד אותו היא סבורה שהוא של המבקשת, בחדרים 613-630, ותגיש את רשימת הציוד לתיק בית המשפט.

6.המבקשת הגישה הודעה, במסגרתה טענה שחלק מהציוד נעקר או נתלש מהחדרים וכן הציגה רשימה של ציוד שנשאר בחדרים.

7.המבקשת חזרה וציינה בסיכומים, שמדובר בציוד הנרכש על ידה והשייך לה. המשיבה, טענה בסיכומים, כי קיים ספק לגבי הבעלות בציוד, ספק שיש לברר אותו בהליך העיקרי ולא בהליך מקדמי של סעד זמני. המבקשת הוסיפה בסיכומים טענת עיכבון, לפיה, היא מבקשת לעכב את החזרת הציוד עד לפירעון חוב שחייבת המבקשת למשיבה. המשיבה מציינת בסיכומיה, כי מנהל המשיבה, מיוזמתו ומתוך רצון טוב, העביר את הציוד שנותר בחדרים, שלגביו נטען שהוא שייך למבקשת, לאחסון, עד ההכרעה בשאלת הבעלות.

8.לאחר ששקלתי את הנסיבות שבפני, נחה דעתי כי יש להורות למשיבה להשיב לידי המבקשת את הציוד שנרכש על ידה והמוחזק על ידי המשיבה. בשלב זה, אני מורה למשיבה להשיב לידי המבקשת את הציוד המפורט בסעיף 6 להודעת המבקשת מיום 29/3/17.