ת"א 59300-11-14 קסנטיני ואח' נ' אורו מסעדה ואירועים (2010) בע"מ ואח'

הובאה בפני בקשת התובעים למתן סעד זמני במסגרתו ייאסר על המשיבים לעשות כל פעולה העומדת בסתירה להסכם שנחתם בין המשיבים 1-3, לבין המבקשים, ובכלל זה העברת זכות הבלעדיות על מתן שירותי מוסיקה, הגברה, תאורה, וידאו ואטרקציות (להלן: "השירותים"), לצד שלישי כלשהו.

עוד התבקש סעד המונע פינויים של המבקשים מאולם האירועים בו נתנו על ידם השירותים במושב גאליה הידוע בשם : "אורו מושב גאליה אירועים" (להלן: "האולם").

במסגרת הבקשה נטען כי המבקשים והמשיבים 1-3 חתמו ביום 3.11.11 על הסכם במסגרתו נתנה למבקשים זכות בלעדית לשווק את השירותים לתקופה כוללת של עשר שנים ואשר כנגדה שולם על ידי המבקשים סך כולל של 400,000 ₪ (להלן: "ההסכם"). ההסכם צורף כנספח 1 לבקשה.

בעבור שלוש שנים ממועד ההתקשרות בין הצדדים, מצאו המשיבים 1-3, לפנות למבקשים בדרישה לפינוי האולם, והפסקת מתן השירותים, תוך הצגת מצג שווא, על פיו בעלי הנכס חב' דור אלון אנרגיה בישראל 1988 בע"מ (להלן: "המשכיר"), הודיעו על סיום ההתקשרות עם המשיבים, תוך דרישה לפינוי.

הוסיפו המבקשים וטענו כי הסיבה הממשית להצגת הדרישה לפינוי נבעה ממכירת זכויותיהם של המשיבים 1-3 למשיבה 4, לרבות מתן האפשרות למשיבה 4 לספק בעצמה את השירותים כמפורט בהסכם, ועל אף התחייבות מפורשת שלא להסב או להמחות או להעביר את זכויותיהם על פי ההסכם לצד ג' כלשהו, אלא כנגד הסכמה.

במקביל להגשתה של הבקשה לסעד זמני, הוגש על ידי המבקשים כתב תביעה במסגרתו עתרו למתן סעד הצהרתי ביחס להסכם, אכיפתו וצו מניעה קבוע כנגד התקשרותם של המשיבים 1-3 עם צד שלישי כלשהו, באופן הנוגע את הוראות ההסכם עמם.

במסגרת תגובתם לבקשה טענו המשיבים 1-3, כי הבקשה לסעד זמני הוגשה תוך שיהוי מהותי, וכאשר כל מטרתה הפעלת לחץ נוסף על המשיבים או מי מהם, למכור את הפעילות של המשיבה 1 לידיהם, במחירים אשר הוגדרו על ידם כמחיר "רצפה".

לטענת המשיבים 1-3, ההסכם בינם לבין המשיבה 4 נחתם ביום 24.11.14, ורק בעבור שבועיים ממועד משלוח מכתב פינוי מפורש, וזמן רב לאחר שהובהר למבקשים כי מתרקמת עסקה בין המשיבים לבין עצמם.

עוד טענו המשיבים 1-3 כי ממילא לא ניתן לאכוף או לכפות המשך ניהולה של מערכת יחסים בין מזמין לקבלן, וכי הנזק שייגרם למשיבים במתן הסעד הזמני הינו רב.

מעל כל אלה, טענו המשיבים 1-3 כי המשיבה 4 הודיעה כי אינה נכונה להתקשר עם המבקשים לצורך המשך מתן השירותים על ידם, וכי אין מקום לחייבה לעשות כן.

לשיטת המשיבים 1-3 , בנסיבות אלו, מתן הסעד הזמני, יכול ויביא להפרת הסכם, אשר משמעותה נזק כלכלי רב.

המשיבה 4 לא הגישה תגובתה קודם למועד הדיון, מקום בו צורפה לבקשה בשלב מאוחר יותר (עקב מחיקת משיבים קודמים והבהרת זהותה רק במסגרת תגובת המשיבים 1-3).