ת"א 59231-06-15 שולק נ' אמיתי ואח'

לפניי בקשה, המוכתרת דחופה, לצו עשה זמני לפיו יורה בית המשפט על כניסת בעלי מקצוע לבית המשיבים 1-3 ויורה למשיבות 4-5 לבצע את כל העבודות הנדרשות על מנת למנוע נזילות מים לדירת המבקשת; הבקשה הוגשה במקביל להליך עיקרי במסגרתו טענה המבקשת לצו עשה קבוע הזהה לסעד הזמני ולפיצוי על נזקיה (והכל כמפורט בבקשה ובכתב התביעה בהתאמה).

לאחר עיון בבקשה, מצאתי כי דין הבקשה לסעד זמני להידחות אף בלא צורך בתגובה וזאת מהטעמים הבאים על משקלם המצטבר-

1. הרקע לבקשה, כעולה ממנה, הינה רטיבות בבית המבקשת אשר החלה לפני למעלה משנה (סעיף 7 לבקשה). לטענת המבקשת ישנם שני מוקדים לרטיבות- מוקד אחד מקורו בדירת המשיב 3 אשר בבעלות המשיבים 1-2 והממוקמת מעל דירתה של המבקשת (סעיף 6 לבקשה) ומוקד נוסף אשר לשיטת המבקשת באחריותם של המשיבות 4-5 (החברה שיזמה את הקמת הבניין והחברה שניתנה לה האחריות לתקן את כלל הליקויים בדירת המבקשת).

המבקשת ציינה כי זהו אינו גלגולה הראשון של הבקשה; כבר ביום 15.12.2014 הגישה המבקשת יחד עם המשיבות 4-5 כאן בקשה בגין אותן עילות כנגד המשיב 1 כאן (ת.א. 30838-12-14). המבקשת כאן לא הגישה תשובתה חרף החלטות בית המשפט והלכה למעשה זנחה בקשתה.

כעולה מהבקשה הנוכחית הרטיבות החלה להתייבש אך חזרה לאחר תקופה וככל הנראה בסמוך ליום 28.12.2014.

בנסיבות אלו בהגשת הבקשה עתה, בחלוף כחצי שנה מאז חזרה הרטיבות ושנה מאז הופיעה הרטיבות לראשונה, יש משום שיהוי המאיין היעתרות לבקשה לסעד זמני; הלכה היא כי השיהוי לבדו עשוי לעיתים לשמש טעם מספיק לדחיית בקשה לסעד זמני (רעא 1864/13 מיטב אשכנזי נ' ש.נ דרור אחזקות בע"מ (פורסם בנבו, 10.4.2013)).

יוער כי טענות המבקשת בקשר לטעמים בעטיים זנחה בקשתה הקודמת (הפסקת הנזילה לפרק זמן מסוים והעובדה כי המשיבות 4-5 כאן הודיעו לה על משיכת הבקשה) לא משנות ממסקנתי לעיל ולהלן; לו סברה המבקשת כי המצב העובדתי, המצדיק לכאורה מתן צו עשה דחוף החופף בעיקרו לסעד בהליך העיקרי (ולענין זה עוד אשוב) היה על המבקשת לעמוד על בקשתה – בין אם במסגרת הבקשה הקודמת ובין אם בדרך של הגשת בקשה חדשה בסמוך להודעת המשיבות 4-5 או לחזרת הרטיבות; המבקשת מטעמיה שלה בחרה לזנוח בקשתה הקודמת, להגיש בקשה מחודשת רק עתה ובחלוף זמן רב.

2.לבקשה לא צורפה חוות דעת; אמנם ככלל אין חובה לצרף חוות דעת בשלב הדיוני הנוכחי אך בענייננו ונוכח השיהוי בו נקטה המבקשת עד להגשת הבקשה היה עליה למצער להבהיר באמצעות גורם מקצועי מטעמה את הדחיפות שישנה, בהגשת בקשה עתה.

3. כפי שנזכר כבר לעיל, הסעדים המבוקשים בגדרי הבקשה חופפים כמעט במלואם לסעדים המבוקשים בגדרי ההליך העיקרי; הטענה בעניין נזקיה הכספיים של המבקשת נטענה באופן סתמי לחלוטין ללא פירוט מינימאלי ואף ללא ציון הסכום הנתבע. בהתאם להלכה המחייבת- כאשר הצו הזמני המבוקש חופף לזה העיקרי – דין הבקשה להידחות (וראו רע"א 338/88, חמיס נ' שטרן [פורסם במאגרים המשפטיים]). המבקשת לא הצביעה על טעמים חריגים המצדיקים סטיה מן ההלכה הנ"ל.

4.הסעדים המבוקשים בגדרי הבקשה אינם משמרים את המצב הקיים אלא הם, אף לשיטתה של המבקשת, צווי עשה- אשר הלכה היא כי יינתנו גם כן רק במצבים חריגים. ככלל צווי עשה ינתנו כאשר קם עניין בהול המחייב מתן סעד מידי והתערבות אקוטית של בית המשפט; התנהלות המבקשת מלמדת ממילא כי אף בעיניה לא קיימת הבהילות המתחייבת, ועל כן יש לאפשר בירור טענות הצדדים בגדרי הליך עיקרי.