ת"א 59193-11-14 א' נ' מימון

1. האם חייב הנתבע להשיב הלוואה שנתנה לו התובעת או שמא ויתרה התובעת על החזר ההלוואה בתמורה לשהותה במרכז גמילה בו עבד הנתבע. בנוסף יש לדון בטענות להעברות כספים נוספות וחובת ההשבה בגינם.

רקע וטענות הצדדים

2.התובעת שהתה בחלק מהמועדים הרלוונטיים לכתב התביעה כמטופלת במרכז גמילה לסמים ואלכוהול בשם "טוהר, מרכז החלמה מסמים ואלכוהול, טיפול באמצעות בעלי חיים" שהיה קיים בעבר בשד' התעשייה באשקלון (להלן" מרכז הגמילה / אשפוזית). הנתבע היה מנהל ומתנדב במרכז הגמילה ובנסיבות אלו נוצר קשר בין הצדדים.

בהתאם לאמור בכתב התביעה, התובעת הגיעה בפעם הראשונה למרכז הגמילה בשנת 2010, על רקע התמכרות קשה לאלכוהול, (בהתאם לעדותה, הגיעה למרכז ביום 13.09.09). בעת שהותה במרכז נוצר בין הצדדים קשר שטיבו שנוי במחלוקת. לטענת התובעת, התאהבה קשות בנתבע וכל עולמה סב סביבו. לשיטתה, הנתבע ניצל את אהבתה אליו והתקרב אליה עד שפיתחה תלות אובססיבית כלפיו.

מנגד טוען הנתבע כי היה זה קשר ידידותי בלבד על רקע היותו מנהל ומתנדב במקום שביקש לסייע למטופלים ששהו במצב דומה למצב בו היה בעברו, בהיותו מכור לסמים. על מנת לסבר את האוזן יוער כי, בהתאם לגרסת הנתבע, הטיפול הראשוני בהתמכרות במרכז הגמילה אורך חמישה חודשים ולאחר מכן עוברים המטופלים מהאשפוזית לחווה לצורך המשך שיקומם.

במסגרת סיכומי הנתבע צוין כי המכורים היו מקבלים טיפול במסגרת האשפוזית אשר היה כרוך בתשלום סמלי. בנוסף, ניתן היה לשכור חדר במקום על בסיס תשלום יומי של 100 ₪.

2.בהתאם לעדותה של התובעת, התקופה הראשונה בה שהתה במרכז הייתה מיום 13.09.09 ועד ליום 24.06.10. התקופה השנייה הייתה בין התאריכים 16.12.10 ועד לחודש יוני או יולי 2011.

במועד שאינו ידוע במדויק, פנה הנתבע לתובעת וביקש ממנה כי תלווה לו סכום כסף שהיה דרוש לו באותה עת עבור בניית ביתו החדש. התובעת נענתה לבקשתו וביום 31.05.10 נערך הסכם הלוואה בין הצדדים (נספח ב' לתצהירי התובעת) במסגרתו סוכם כי התובעת תלווה לנתבע סך של 40,000 ₪ אשר עליו להשיב לה תוך שמונה חודשים מיום החתימה על ההסכם (1.2.11). הצדדים חלוקים ביחס לשאלה היכן שהתה התובעת באותה עת, במרכז הגמילה או שמא בבית ששכרה במרינה באשקלון לאחר שסיימה את הטיפול ועזבה את המרכז.

3.מעבר לסכום ההלוואה המגובה בהסכם, טוענת התובעת כי הנתבע ביקש ממנה שתלווה לו סכומים נוספים תוך ניצול מצוקתה הנפשית והרגשית. הכספים שניתנו לנתבע כהלוואה, בהתאם לגרסת התובעת, הם:

20,000 ₪ שניתנו לנתבע במזומן ביום 28.06.10.

5000 ₪ שניתנו לנתבע במזומן ביום 06.09.10.

בתאריך 23.08.10 רכשה התובעת עבור הנתבע אריחי קרמיקה בסך 9,778 ₪.