פוסטבינדר נ' יפת

1.המבקשת עותרת לביטול ההחלטה מיום 20.3.17 אשר דחתה בקשתה לביטול פסק דין שניתן כנגדה ביום 26.12.16, מחמת העדר התייצבות לדיון הוכחות. המבקשת לא התייצבה גם לדיון שנקבע בבקשתה לביטול פסק הדין ובאותו מועד נדחתה בקשתה לביטול פסק הדין.

המבקשת התייצבה בבית המשפט ביום 22.3.17 והגישה בקשה לביטול ההחלטה ולמעשה ביטול פסק הדין, בטענה כי לא נמסר לה זימון לדיון ביום 20.3.17 וחזרה על טענותיה כי מצבה הרפואי גורם לה לשכחה ובלבול. ביחס לטענות ההגנה הפנתה באופן כללי לכתב הגנתה וטענה כי יש לה טענות רבות לגופו של עניין.

המשיב מתנגד לבקשה שאינה מוגשת כדין בהעדר פירוט ראוי של טענות ההגנה ומפנה לכך כי המבקשת ידעה על מועד הדיון ומבקשת לדחות את בירור התביעה.

2.לאחר עיון במכלול הטענות, לרבות אלו בבקשה המקורית לביטול פסק הדין, מצאתי מקום לבטל את ההחלטה מיום 20.3.17 אשר דחתה את הבקשה לביטול פסק הדין ולבטל את פסק הדין שניתן בהעדר התייצבות, אולם תוך חיוב המבקשת בהוצאות.

מאחר והמבקשת מסרה דרך להתקשר איתה לרבות בדואר אלקטרוני, מנועה מלטעון כי לא קיבלה זימון לדיון. במיוחד שעה שטענה זו לא גובתה בתדפיס תא הדואר האלקטרוני ולאחר שקיבלה הודעה מבית המשפט והצד שכנגד בדרך זו.

עם זאת, מצאתי כי המבקשת הציגה הסבר דחוק לסיבה בגינה לא התייצבה לשני הדיונים, הן בטענה כי לא קיבלה זימון והן לאור שכחה בגין מצבה הרפואי.

אשר להגנה לגופו של עניין, כתב ההגנה כולל טענות הגנה וגם בפסק הדין נקבע כי לא בנקל ייקבע כי תלונה למשטרה עולה לכדי לשון הרע. נסיבות אלו מצדיקות דיון לגופו של עניין, אחריו ייתכן כי גם אם ייקבע כי הנתבעת עוולה בלשון הרע, שיעור הפיצוי יכול וישתנה.

על כן, אני מורה על ביטול פסק הדין מיום 26.12.2016.

לאור מחדלי המבקשת שגרמו להתייצבות המשיב ובא כוחו לשני דיונים, תישא המבקשת בהוצאות המשיב, ללא קשר לתוצאות ההליך, בסך של 4,000 ₪.

דיון הוכחות יתקיים לפני ביום 10.7.2017 בשעה 13:30.