ת"א 59007-05-15 לוי ואח' נ' א.א. ברוך חברה לבנין והשקעות בע"מ ואח'

עניינה של החלטה זו הינו בבקשת התובעים (להלן: המבקשים בהתאמה) להטלת עיקול זמני על יתרת כספי נאמנות המוחזקים על ידי עו"ד יעקב אריאב (להלן: המחזיק) וכן על זכויותיהם של הנתבעים 2 ו-3 בשני נכסי מקרקעין שונים (להלן: המשיבים בהתאמה). יצוין כי הבקשה הוגשה למעלה משנה לאחר הגשת התביעה דנן כשבהחלטתי בפרוטוקול דיון הקד"מ הראשון בתיק מיום 19/7/16 הוריתי על קביעת התיק לישיבת קד"מ נוספת לאחר תצהירים.

במסגרת הרקע הדרוש לענייננו, אציין כי ביום 17/6/13 נחתם בין המבקשים לבין הנתבעת 1 הסכם למכירת בית מגורים בנס ציונה. הנכס נבנה על ידי הנתבעת 1 שהינה חברה קבלנית יזמית. בכתב התביעה עתרו המבקשים לפיצוי כספי שמקורו בליקויי בנייה נטענים לרבות בתחום האיטום שהתגלו בנכס. התביעה הוגשה באופן אישי גם כנגד המבקשים תוך שנטען, בין היתר, כי הינם המנהלים ו/או הבעלים של הנתבעת 1 ומחזיקים במניותיה במלואם או בחלקם. אין מחלוקת כי סך של 50,000 ₪ מתוך כספי התמורה נותרו בנאמנות בידיו של המחזיק אשר ערך את הסכם המכר עבור הצדדים.

על רקע דרישות סותרות שנתגלעו בין הצדדים אודות גורלו של הסך האמור שנותר בנאמנות בידיו של המחזיק, נקט האחרון בהליך של טען ביניים בבית משפט השלום בראשון לציון (ת.א. 12957-06-16). במסגרת הדיון שהתקיים ביום 9/10/16 ניתן תוקף של פסק דין להצעת בית המשפט הבאה:

"בית המשפט מציע לצדדים לסיים את התיק באופן זה שייקבע כי עו"ד אריאב יהא רשאי להעביר את הכספים שנמצאים אצלו בנאמנות בסך של 50,000 ₪ לידי המשיבה 1 או לחלופין לידי מי שהמשיבה 1 תורה לו, זאת לא לפני יום 10.11.16. עד למועד זה רשאים המשיבים 2,3 לפעול כפי הבנתם ולהגיש כל בקשה שימצאו לנכון במסגרת התיק המתנהל בין הצדדים בביהמ"ש בפ"ת".

הבקשה דנן הוגשה כשבועיים לאחר פסק הדין בטען הביניים. המבקשת טענה בתצהיר התומך לבקשה, בין היתר, כי מצבם הכלכלי של המשיבים מעלה חשש אמיתי כי לא יהיה ביכולתם לפרוע את פסק הדין בהליך העיקרי לכשיינתן, ואם לא יינתן צו עיקול על נכסיהם של המשיבים, לרבות כספי הנאמנות המבקשים עלולים לעמוד בפני שוקת שבורה.

על מצב כלכלי זה למדו המבקשים על פי הנטען מבדיקות שנערכו על ידם אשר העלו כי הנתבעת 1 נמכרה ביום 24/6/14 לתושב רהט וזאת בסמיכות למועד בו קיבלו המשיבים את החלק הארי של העסקה. כן, נטען כי במסגרת טענותיהם של המשיבים בתוספת לתגובתם במסגרת טען הבינים, נלמד כי הם אינם עובדים וכי כספי הפיקדון אמורים לשמש אותם לצורך הוצאות רפואיות.

לאחר שעיינתי בבקשה ונימוקיה, מצאתי כי אין מקום להיעתר לה, לא ביחס לעיקול הכספים אצל המחזיק ולא ביחס לזכויות המשיבים בנכסים.