ת"א 5898-06 א' ואח' נ' הכשרת הישוב חב' לביטוח

א. מבוא

1.         עניינה של התביעה פיצויים בגין נזקי גוף לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים"), אשר נגרמו לתובע 1, יליד 09.01.76, ולתובעת 2, ילידת 31.12.78, בתאונת דרכים מיום 17.10.05. (להלן: "התובע" ו"התובעת").

2.         ביום 17.10.05, בנתניה, שעה שהתובע נהג ברכב והתובעת נסעה אתו ברכב, רכב התובעים ורכב צד ג' התנגשו והתובעים נפגעו.

3.         רכבם של התובעים היה מבוטח בביטוח חובה אצל הנתבעת, הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ.

4.         אין מחלוקת בין הצדדים ביחס לחבותה של הנתבעת.

ב. תובע 1

5.בעניינו של התובע הוגשה חוות דעת בתחום האורתופדיה, ד"ר משה לוינקופף, מיום 11.04.08. כאמור בחוות הדעת, בבדיקת ע"ש צווארי, נמצאה אצל התובע הגבלה קלה בטווח התנועה ביישור וכפוף. שאר מישורי טווח התנועה מלאים ואין עדות לקפוח נוירולוגי. בדיקת ע"ש מתני תקינה מבחינת טווח התנועה ואין עדות לגירוי שרשי או קיפוח נוירולוגי. לתובע לא נותרה נכות בע"ש מתני עקב התאונה. כאמור בחוות הדעת, לא צפוי שינוי במצבו של התובע. המומחה העריך את דרגת נכותו של התובע בגין תחלואת ע"ש צווארי בשיעור 3.5% לפי סעיף 37(5)(א) חלקי, לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: "תקנות הביטוח הלאומי"). המומחה קבע כי מנכות זו יש לנכות כ- 1/3 בגין מצב קודם. בהתאם, נכותו של התובע, כתוצאה מהתאונה, היא בשיעור של 2.5%.

6.לדברי התובע, בחקירתו הנגדית, קודם לתאונה הוא שרת במשטרת ישראל בתפקיד לוחם בשטח. לאחר התאונה, שהה בחופשת מחלה במשך חודשיים וחצי, לאחריה חזר לעבוד בעבודה משרדית ובהדרגה חזר לתפקידו הקודם, אשר כרוך במאמץ פיזי, והוא עובד בו גם במועד עדותו. דרגתו, שכרו וקידומו לא נפגעו. (פרוט' עמ' 24-25).

7.לתובע לא נגרמו כל הפסדי שכר בפועל. בתלושי השכר שצורפו לתצהירו, אין עדות להפסדי שכר. לכן, התובע אינו זכאי לפיצוי בגין הפסדי שכר לעבר. כמו כן, לנוכח הנכות המזערית והעובדה שבפועל התובע חזר לעבודתו כקודם ללא כל פגיעה בתפקודו, שכרו וקידומו, מזה למעלה מ- 8 שנים, אין מקום לפיצוי גם בגין הרכיב של הפסדי שכר לעתיד. באשר להוצאות רפואיות, התובע לא הציג אסמכתא להוצאה כלשהי ברכיב זה. כאמור בחוות הדעת, באם יידרשו לתובע טיפולים עתידיים, אלו מצויים בסל הבריאות. בנסיבות אלה, ייפסק לתובע בגין הוצאות, על דרך האומדן. פיצוי גלובאלי בסך של 1,500₪. באשר לפיצוי בגין עזרת צד ג', האמור בסעיפים 17(ב)-(ד), אינו מדויק, בלשון המעטה, ואף עומד בניגוד גמור לעדותו של התובע בחקירתו הנגדית. בהתחשב בכך וכן בהתחשב באופי הפגיעה ושאר נסיבותיו של התובע, אין מקום לפיצוי ברכיב זה. עבור נזק לא ממוני, לפי 2.5% נכות רפואית, זכאי התובע לפיצוי בסך של 5,421₪.