ת"א 58968-07-14 בר ואח' נ' וועד כפר סירקין ואח'

בפני תביעה למתן פסק דין הצהרתי, שיקבע כי הורי התובעים (להלן: המנוחים) היו בין חברי אגודת גדיש אשר שיווקה תוצרת חקלאית עבור תושבי כפר סירקין, ועל כן התובעים, יורשיהם, זכאים להנות מחלקם היחסי בכספי גדיש, כמו יתר חברי האגודה ויורשיהם.

הנתבעת 3 הינה קבוצת חברי גדיש ויורשיהם, אשר זכאים לחלוקת כספי גדיש ביניהם (להלן ביחד: קבוצת גדיש). יובהר כי הנתבעת 3 אינה אישיות משפטית, ועשרות החברים הנמנים עליה ננקבו במרוכז תחת כינוי זה לשם הנוחות והקיצור. הנתבע 2 הינו נציגה הנבחר של הקבוצה לצורך טיפול בחלוקת הכספים המגיעים לקבוצת גדיש בעקבות פסק הדין בבג"צ 861/07 וההסכם עם ועד כפר סירקין.

הנתבע 2 העיד, כי שמות חברי הקבוצה רוכזו על ידו מתוך שלוש רשימות מקוריות שנערכו ע"י מר משה בורשטיין ז"ל, שהיה חבר ועד האגודה, ונמסרו לו ע"י בתו של עורכן. הוצגו שלוש הרשימות, בהן מפורטים בכתב ידו של מר בורשטיין ז"ל עשרות שמות, שחלקם מסומנים כמחוקים, ככל הנראה כמי שפדו את המניות, וכן יש מספר שמות שנרשם לצד הרשימה כי צריך לבדוק אם פדו אותן. שמות המנוחים אינם כלולים ברשימות. באחת הרשימות יש כותרת של "רשימת בעלי מניות בגדיש ל-31.12.79". הרשימות מתייחסות ככל הנראה לפדיון מניות חברי גדיש עקב פירוק גדיש, כאשר לדברי הנתבע 2 הפירוק היה בשנת 1984, אך הרשימות מתייחסות למועד של יוני 1980 כיום הפירוק. נראה כי הרשימות נערכו לאחר הפירוק, במועד כלשהו בשנות ה-80.

מאחר שעורך הרשימות אינו בין החיים, ואין אדם אחר שהיה יכול להעיד על הקונקלוסיביות של הרשימות, על מועד עריכתן ומטרת עריכתן, והאם היו רשימות נוספות, הרי שמשקלן הראייתי מוגבל. כך בפרט, כאשר בעת עריכת הרשימות המנוחים כבר לא היו פעילים בחקלאות מזה שני עשורים, כעדות התובע שלא נסתרה.

הוכח מהראיות שהוצגו ואינן במחלוקת, כי המנוחים החזיקו במשק הכולל לול ורפת בכפר סירקין, ופעילותו החקלאית של המשק נמשכה מעד תחילת שנות הששים.

נשמעו עדויות של התובע, שעבד במשק הוריו המנוחים בנעוריו, וכן עדויות מספר חברי מושב ותיקים, כי המנוחים שיווקו את תוצרת הרפת והלול שלהם באמצעות גדיש. מתצהיריהם ועדויותיהם של התובע, עמוס כץ, רפי פילוס ומאיר לוי עולה כי המנוחים שיווקו את תוצרתם החקלאית באמצעות אגודת גדיש, ולא באופן עצמאי. עדויותיהם של עדים אלה בנדון לא נסתרו והיו מהימנות.

לא נטען ולא הוכח ע"י הנתבעים, כי היו חקלאים בכפר ששיווקו את תוצרתם החקלאית באמצעות גדיש ועם זאת לא היו בעלי מניות או חברים באגודת גדיש.

לנוכח טענה של הנתבעים, כי היתה בכפר סירקין אגודה שיתופית אחרת לשיווק תוצרת חקלאית בשם אגרא, הביאו התובעים גם את עדויותיהם של מר רמי לשם וגב' רות ולנשטיין אשר הנם בנו של מנהל אגרא ובתו של מזכיר אגרה, והצהירו כי אגרא פעלה עד שנת 1953 ולא מעבר לכך. שני העדים ענו, באופן מפורש וברור, לאחר שנשאלו על ידי בית המשפט, כי המנוחים לא היו חברים באגרא. עדויות ספונטניות וחד משמעיות אלה היו מהימנות עלי.

לפיכך אני קובעת כי הוכח על פי מאזן ההסתברויות שהמנוחים היו בין חברי אגודת גדיש ומי ששיווקו את תוצרתם החקלאית באמצעותה במשך כל שנות פעילותם כחקלאים בכפר סירקין.