ת"א 58745-03-11 מ. נ' מ. ואח'

בפני בקשת התובע למחיקת סעיפים מתצהירי העדות הראשית של הנתבעים.

לאחר עיון בעמדות הצדדים אני רואה לקבל את הבקשה באופן חלקי.

התובע הגיש כראיה את פס"ד שניתן בהליך פלילי בו הורשע הנתבע 1 בכך שגרם לתובע חבלה של ממש ובהחזקת סכין, והנתבע 2 הורע בעבירה של פציעה בנסיבות מחמירות. שני הנתבעים הורשעו לפי הודאתם. האירוע נשוא ההליך הפלילי, בו נפגע התובע בגופו, עומד במוקד תביעה זו שהינה תביעה נזיקית שהגיש נגד הנתבעים.

הנתבעים לא הגישו בקשה להתיר להם להביא ראיות לסתור את ממצאי פסה"ד הפלילי, ולפיכך נקודת המוצא הינה כי הם אינם מורשים להביא ראיות כאמור.

אשר לתצהיר נתבע 1:

התובע מבקש כי ימחקו סעיפים 3-6 לתצהיר.

סעיף 3 רישא לתצהיר (החל במילה "ואז" ועד סוף הסעיף – המילה "וברחתי") סותר בעליל את פסה"ד הפלילי. הנתבע 1 בתגובתו לבקשה אף הסכים למחיקתו. לפיכך, אני מורה על מחיקת קטע זה בסעיף 3 לתצהיר. ביחס לרישא של סעיף 3 לא שוכנעתי כי יש בו משום סתירה לפסה"ד הפלילי, ולפיכך אינני מורה על מחיקתו.

אשר לסעיף 4 – ככל שנוסח זה מכוון להיעדר כל מעורבות של הנתבע 2 – אחי הנתבע 1, באירוע כולו, הרי שהוא סותר את פסה"ד הפלילי. יוער כי הוא אף סותר את העולה מתצהירו של נתבע 2 עצמו בעניין זה. ככל שהכוונה היא כי הנתבע 2 לא היה מעורב ישירות בתקיפתו של התובע, אין בכך כדי לסתור את פסה"ד הפלילי. משהנוסח לא ברור, ומתוך מגמה זהירה, אינני מורה על מחיקת הסעיף, בכפוף לאמור לעיל.

אשר לסעיף 5 לתצהיר – לא שוכנעתי בשלב זה שיש בו משום סתירה להרשעה הפלילית בשים לב לנוסחו שאיננו מן הבהירים. אינני מורה על מחיקתו, ברם ברי כי אין בכך כדי לומר שהאמור בו עוצר כוח לסתור את פסה"ד הפלילי.