ת"א 58634-03-15 רזיקום בע"מ ואח' נ' אלרול בע"מ ואח'

בהחלטתי בפרוטוקול הדיון האחרון מיום 6/11/16 הבעתי את מורת רוחו של בית המשפט מהתנהלות הנתבעת והתובעים שכנגד בכל הקשור למחדליהם בהגשת התצהירים. לפנים משורת הדין, הוריתי כי תצהיריהם יוגשו עד ליום 30/11/16, ובהיעדר הגשתם עד מועד זה, לא תותר הגשתם.

ביום 6/12/16 הגישו התובעת והנתבעים שכנגד בקשה למחיקת כתב ההגנה והתביעה שכנגד לאור המשך מחדליהם של הנתבעת והתובעים שכנגד ובשעה שעד למועד הגשת בקשתם דנן, טרם הוגשו תצהיריהם.

ביום 6/12/16 (ולאחר הגשת הבקשה לעיל) הגישו הנתבעת והתובעים שכנגד (באמצעות מזכירות בית המשפט) את תצהיריהם, בד בבד עם בקשה לזימונו של עד (מר שמואל גרין) שנטען כי הינו חיוני ל"בירור האמת".

ביום 11/12/16 הוגשה בקשה נוספת מאת התובעת והנתבעים שכנגד למחיקת כתב ההגנה והתביעה שכנגד, במסגרתה נטען, כי יש לעשות כן על רקע מחדלי הנתבעת והתובעים שכנגד בהגשת התצהירים וכן לאור האיחור הניכר בהגשתם. באשר לעד שזימונו התבקש, נטען כי המדובר בעדות שאינה רלוונטית שכן העובדות עליהן נדרש העד להעיד הן בשל אירועים שהתרחשו לאחר הגשת כתבי הטענות ובמנותק משאלת ההתקשרות בין הצדדים.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לתגובה, הנני מורה כדלקמן:

• מקום בו תצהירי הנתבעת והתובעים שכנגד הוגשו בסופו של יום, ימים ספורים לאחר הארכה האחרונה שניתנה ובשים לב למועד ההוכחות הקבוע, אין מקום להורות על המחיקה המבוקשת של כתב ההגנה ו/או כתב התביעה שכנגד. יחד עם זאת, מקום בו הגשה מאוחרת זו אינה מחדלם הראשון הנתבעת והתובעים שכנגד, ומקום בו כלל לא התבקשה ארכה נוספת עובר להגשת התצהירים והסבר למחדל ניתן רק בדיעבד (יהא הסיבה אשר תהא) – הגיע העת להשית על הנתבעת והתובעים שכנגד הוצאות שכן גם לאורך הרוח של בית המשפט יש קץ.