ת"א 58622-01-12 חמדני ואח' נ' עירית חולון ואח'

התובעת הגישה תביעה לנזקי גוף אשר נגרמו לה, לטענתה, בעת פעילות ספורטיבית של משיכת חבל, אשר אורגנה במהלך מסיבת סוף שנה של בית הספר בו למדה בתה.

בתיק הוגשו חוו"ד דעת רפואיות מטעם הצדדים, מונה מומחה מטעם בית המשפט, הוגשו תצהירים, נשמעו ראיות במלואן, לרבות חקירת המומחה מטעם בית המשפט ועדים נוספים והתקיימו 6 ישיבות בית משפט. במועד שהיה קבוע לשמיעת סיכומי הצדדים בעל פה, הודיע ב"כ התובעת, כי היא חוזרת בה מן התביעה ומבקשת לדחות את התביעה.

הנתבעים לא התנגדו לדחיית התביעה, אולם עמדו על חיוב התובעת בהוצאותיהם, והצדדים טענו לעניין הוצאות המשפט.

ב"כ התובעת הדגיש, כי נגרם לתובעת נזק גוף ממשי, גם אם מומחה ביתה משפט מצא כי לא נגרמה לה נכות בעקבות התאונה. הוא טען, כי נוכח העובדה שהתאונה ארעה במהלך יום לימודים יש לנתבעות אחריות כלפיה. עוד ביקש ב"כ התובעת לא לראות בה כמי שהשחיתה לשווא את זמנו של בית המשפט והצדדים האחרים, אלא כמי שביקשה למצות את זכויותיה. לדבריו, התובעת אישה קשת יום, אם ל-3 ילדים, ויש להתייחס אליה כאל מי "שעוזב ומודה ירוחם", גם בשלב מאוחר זה של ההליכים.

ב"כ הנתבעות, טענו כי נגרמו להם הוצאות כספיות מממשיות בשל הצורך לנהל את ההליכים, לרבות עלות חוו"ד מומחה רפואי מטעמן, השתתפות בתשלום שכ"ט מומחה בית המשפט ועלות איסוף ואיתור חומר רפואי, בסכום כולל של כ- 8,000 ₪ לכל אחת מן הנתבעות, לפני הוספת שכר טרחת עוה"ד מטעמן. לדבריהם נוהל הליך סרק ע"י התובעת, אשר היה ברור מלכתחילה שדינו להידחות, ומשנגררו להליכים ארוכים ויקרים, יש לחייב את התובעת בהוצאותיהם, באופן ריאלי, גם אם בסופו של דבר ביקשה לדחות את תביעתה.

מצד אחד, אין ספק כי ההליכים אשר נוהלו ביזמת התובעת, גרמו לנתבעות הוצאות של ממש ואין להתעלם מכך שמדובר בכספי ציבור. התובעת בחרה לנהל ההליך שלם ומלא ולמצות את זכיותיה וטענותיה מבלי להשאיר אבן בלתי הפוכה, ממש עד לרגע האחרון. דרך ניהול זו של ההליכים, גרמה להוצאות ומן הדין כי התובעת תישא בהוצאות אלו. זאת לא כעונש אלא כדי שלא להטיל על הנתבעות מעמסה כספית גדולה על לא עוול בכפן.

מצד שני, יש לקחת בחשבון מספר גורמים לזכותה של התובעת. גם בשלב מאוחר זה של ההליך, יש להתחשב בגורם של "קניית סיכון". דעתו של בית המשפט לא גובשה בטרם שמיעת הסיכומים, ולא ניתן לפסול באופן מוחלט את האפשרות שהתביעה או חלק ממנה, היתה מתקבלת. על אף שהצדדים התכוננו לסיכומים בעל פה וניהלו הליך במלואו, לא ניתן להתעלם מחסכון בזמנו של בית המשפט, שהינו משאב ציבורי יקר ערך. כמו כן, אכן יש מקום להתייחס אל התובעת במידת הרחמים משהודתה בטעותה והסכימה לדחיית התביעה. לא אתעלם גם מן מכך שהנתבעות גרמו להתארכות מסוימת של ההליכים, כפי שנרשם בפרוטוקולים של הדיונים מיום 15.7.12 ו- 11.10.12.

סיכומו של דבר, התביעה נדחית וכך גם ההודעה לצד ג'.

לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, אני מחייב את התובעת לשלם לכל אחת מן הנתבעות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 6,000 ₪. הסכומים ישולמו תוך 45 יום מהיום, אחרת יישאו ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.