ת"א 58503-12-12 יונה חדד ואחיו נכסים והשקעות בע"מ ואח' נ' חברת קו צינור אילת אשקלון בעמ ואח'

1.עסקינן בתביעה כספית שהוגשה ע"י המשיבים נגד המבקשת וזאת בגין עבודות מיגון קווי צינור להולכת דלק שתמורתן לא שולמה ע"י המבקשת ע"פ הנטען.

המבקשת הגישה מצידה תביעה שכנגד המופנית נגד המשיבים וחמישה נתבעים נוספים.

עניינה של התביעה שכנגד הינו נזק חמור שנגרם ל"צינור 42" במהלך ביצוען של העבודות להנמכתו, נזק שבעטיו נדרשה המבקשת לביצוען של עבודות מיוחדות לתיקונו.

2.המבקשת עוררה מס' בקשות כנגד בעלי הדין השונים ובקשה זו עניינה חיוב המשיבים במענה על שאלון ובגילוי מסמכים ספציפיים וזאת לאחר שהמענה שניתן מצידם נמצא לא מספק.

3.הגם שבקשה זו הוגשה כבר ביום 16.3.14 והוזכרה ע"י המבקשת במספר פניות מצידה לתיק, והגם שבית המשפט הבהיר בקדם המשפט האחרון כוונתו ליתן החלטה בבקשות התלויות ועומדות בהתייחס להליכים המקדמיים, לא טרחו המשיבים להשיב לה עד היום.

4.באשר לייעודם של הליכים מקדמיים ובפרט – גילוי מסמכים ומענה לשאלון ולכללי החיוב במענה לאלו מציין בית המשפט בבש"א (מחוזי ת"א) 3914/09 שוטן נ' אייזנברג (2/4/09):

"נקודת המוצא בבחינת הליכים מקדמיים של גילוי מסמכים ומענה על שאלון היא שלכל צד קמה הזכות לקבל מענה כמו גם לעיין בכל המסמכים המצויים באמתחת הצד שכנגד, וזאת על מנת לייעל את הדיון המשפטי. הליכים מקדמיים זה חל על כל המסמכים שיכול שתהא להם נגיעה לסכסוך, והם כוללים מידע שיסייע לצד מתדיין, במישרין או בעקיפין, לקדם את הדיון. על בעלי הדין לחשוף את מלוא המסמכים המצויים בידיהם, גם אם מדובר במסמכים שיכולים להזיק למי מהצדדים. יחד עם זאת, אל לו לבית המשפט להתעלם מן העובדה כי מדובר בשלב מקדמי, וכי קיימות מגבלות על היקף תחולת ההליכים. (ראה לעניין זה רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' זאב אייזנברג, תק-על 2005(4) 662) ההלכה היא כי יש להבטיח שינתן מענה ענייני, מפורט ורחב ככל הניתן, ובלבד שיש לו רלבנטיות למחלוקת שבין הצדדים, ואינו בבחינת "דייג" של עובדות ומסמכים....

באשר למענה על שאלון, קובע הדין כי השאלון כפוף לתנאי שהשאלות הנשאלות בו תהיינה נוגעות לעניינים השנויים במחלוקת שבין הצדדים המתדיינים, ויחד עם זאת, יש לבדוק כי הן אינן מכבידות יתר על המידה על הנשאל. ההלכה הפסוקה מורה כי על צד להשיב לשאלות ככל שהן רלבנטיות לתובענה והן אינן בגדר "דייג". מענה לשאלון נועד להשיג מטרות דיוניות נוספות, שחלקן נוגע לחיסכון בזמן שיפוטי וחלקן נוגע לקבלת נתונים שיאפשרו להוכיח את התביעה או לדחותה, כמו גם העברת נושאים לגביהם ניתן לאסוף מידע לצדדים, לשם הכנת תצהירים מטעמם, לחידוד השאלות השנויות במחלוקת והשגת הודיות. (ראה לעניין זה דברי כב' השופט טירקל ברע"א 557/00 אפרופים שיווק ויזום 1991 בע"מ נ' מדינת ישראל"

5.משלא טרחו המשיבים להגיב כאמור, אינני מוצאת מקום להקפיד עם המבקשת בשאלותיה ודרישותיה וככל שאלו אינן נחזות כלגיטימיות ע"פ הנחיות הפסיקה, הרי שאלו תאושרנה.

בהינתן זאת ולאחר בחינת השאלות שהופנו והתשובות שניתנו מצד המשיבים, כפי הנספח לבקשה, הנני מורה למשיבים להשיב באופן מלא לשאלות, איש כחלקו, כמפורט בסעיפים 3, 4 לבקשה ובהסתייגויות והערות אלה הנוגעות למשיבה 1, ככל שלא צוין מפורשות אחרת:

שאלות 5 ו- 12: הפניה למסמך זמין המתעד לשיטת המשיבה את מלוא הנתונים לגביהם היא נשאלת, עשויה להיות מספקת בנסיבות מסוימות, אלא שהשאלות מכילות מעבר לנקוב ביומן עבודה ככלל ומשכך תענינה.

שאלות 7-9, 15, 17-22: תשובה לפיה מענה יינתן "בשלב ההוכחות" אינה לגיטימית כלל ויש בה כדי לסכל מטרתם של ההליכים המקדמיים. יש ליתן תשובה עניינית לכל שאלה רלבנטית.

הערה זו רלבנטית אף בהתייחס לשאלות שהופנו למשיב 2 כאמור בסעיף 4 לבקשה.

שאלה 13 : מובנת הינה ונראה כי ייעודה לבחון פעולות שאפשר וגרמו לנזק.