ת"א 58503-12-12 יונה חדד ואחיו נכסים והשקעות בע"מ ואח' נ' חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ ואח'

המבקשים ביקשו עיון והעתקה של מסמכים המצויים בשליטת המשיבה מכח סעיף 117 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984.

בהחלטה מיום 18.1.16 הובהר כי על המבקשים למקד בקשתם כמבואר שם והחלטה זו ניתנת לאחר שהמבקשים התייחסו להחלטה זו והוגשו טענות הצדדים בעקבות זאת.

המבקשים חוזרים וטוענים כי ענין להם בהסכם שנכרת בין רכבת ישראל למשיבה וכן בפירוט התמורה ששולמה על פיו. בהחלטה הנ"ל התייחס בית המשפט לקושי הטמון בדרישה גורפת זו ובהכרח להמחיש היותה רלבנטית לפלוגתאות הספציפיות הנתונות בתיק זה. טוענים המבקשים ובצדק כי הרלבנטיות מתפרש באופן נרחב למדי וכלשון בית המשפט בע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' אזולאי הנרי, פ"ד מט(4) 54:

"הרלוונטיות של מסמך לעניין גילויו רחבה יותר משאלת קבילותו במשפט. הרלוונטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת בין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוונטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה, וכל כולו לא בא אלא "לדוג" בענייניו של בעל דין אין לגלותו..."

עם זאת ועדיין, יש כאמור להחיש קיומה של רלבנטיות כלשהי.

כזכור, המבקשים הגישו תביעה חוזית שמשענתה בהסכם שנכרת בינהם. משמעות הדבר הינה כי המחלוקת הנתונה בהתיחס לסעיפי חשבון שלא אושרו (כמבואר בהסכמה הדיונית מיום 15.11.15) צריך שתוכרע, בראש ובראשונה, על בסיס סעיפי ההסכם ותניותיו.

שבתי ועיינתי בכתבי הטענות בתיק זה ולא מצאתי כי ישנה טענה מטעם מי מהצדדים לפיה ההסכם האמור נעשה כהסכם "גב אל גב" בהקבלה להסכם המשיבה עם רכבת ישראל.

עבודת הנמכת הקווים בה התחייבה המבקשת בהסכם נועדה אמנם לשרת את אפשרות סלילתה של מסילה במקום ע"י רכבת ישראל, אולם אין בנמצא טענה לפיה התמורה החוזית אמורה היתה להיות משולמת בהתאם לתנאי ההסכם של המשיבה עם רכבת ישראל, או טענת הגנה לפיה המשיבה נמנעה מתשלום התמורה מפאת סרובה של רכבת ישראל לשלם לה היא תמורה זו.

למעשה, טענות ההגנה מצד המשיבה משענתן בעיקר בהשגות כאלו ואחרות על היקפה וטיבה של העבודה שבוצעה בפועל ובהינתן תנאי ההסכם בין הצדדים, כשלצד זאת, טוענת היא לקיזוז מפאת נזק שנגרם לה לטענתה.

בממצב דברים זה, לעת הזו לפחות, לא ברור הכיצד יש בפרטי ההסכם והתמורה ביחסי המשיבה עם רכבת ישראל, כדי לשפוך אור על המחלוקות דכאן.

יצוין כי טענת המשיבה לחסיון אין מקום לה וכך התייחס כבר בית המשפט.

עוד יצוין כי לטענת המשיבה, התקשרותה עם רכבת ישראל אינה ספציפית לעבודות דכאן והיא רחבה ומורכבת יותר. ראוי היה להקדים ולהפנות שאלות למשיבה בענין זה, דבר שלא נעשה, אולם פתוחה הדרך בפני המבקשים לעשות כן במסגרת שמיעת העדויות וכדי הנדרש.