ת"א 58503-12-12 יונה חדד ואחיו נכסים והשקעות בע"מ ואח' נ' חברת קו צינור אילת אשקלון בעמ ואח'

המבקשים עומדים על הוצאתו של מוצג 13 שנילווה לתצהירו של מר שלומי לוי מטעם המשיבה.

עסקינן בתמליל שעניינו שיחה שנתקיימה, ע"פ הנטען, בין המבקש 2 לבין אדם ששמו יצחק רודי.

טענת המבקשים בתמצית הינה כי תמליל זה הוגש שלא בהתאם לדיני הראיות וכי אין לו ערך ללא ההקלטה עצמה, אשר לא הוגשה כראיה תוך המועד שנקצב להגשת ראיות המשיבה.

המשיבה מצידה סבורה כי ניתן להגיש את התמליל במתכונתו ובפרט עת ההקלטה עצמה נזכרת בתצהיר גילוי המסמכים שהוגש, אולם ולמען הזהירות, צרפה את תצהירו של מר משה רודי, שהיה צד לאותה שיחה וכן אישור בדבר תקינות התמליל שהוגש, משזה נשמט לטענתה מהתמליל עצמו. (להלן: נספחים 1 ו-2 בהתאמה).

המבקשים מתנגדים בתוקף לכל מקצה שיפורים.

לאחר בחינת טענות הצדדים, מוצאת אני כי יש ממש בהשגת המבקשים.

ראשית דבר, ככלל עד אינו יכול להעיד על תוכנה של שיחה שלא היה צד לה, שכן זו מהווה עבורו בבחינת עדות שמיעה. אי לכך, אם מבקשת המשיבה להיבנות מתוכנה של שיחה שנתקיימה בין מר מרודי לבין המבקש 2, היה עליה להגיש תצהירו של זה.

במקרה דכאן, עת מבוקשת המחשתה של השיחה באמצעות הקלטה המתעדת את זו, הרי שאכן יש להגישה בהתאם לדיני הראיות בענין הגשתו של מסמך בכלל והקלטה בפרט. ההקלטה מהווה למעשה "רישום" הדברים מפי הדובר. התמליל אינו אלא כלי עזר לשימוש בראיה עצמה שהינה ההקלטה.

על מגיש התמליל לפיכך לעבור שתי משוכות עיקריות: האחת – קבילות טכנית, קרי, הגשתה של ההקלטה עצמה באופן המבטיח כי זו אמינה ומשקפת נאמנה את השיחה שהוקלטה והשניה – הגשתו של התמליל ע"י מבצעו, אם מומחה ואם אחר, אשר יבהיר כי אכן ביצע פעולת תמלול ע"י האזנה ורישום הנשמע. (ואינני נדרשת לסוגיית האזנות הסתר שאינה עולה בענייננו).

המשוכה הראשונה הנזכרת הכרחית הינה מקום בו, כבענייננו, חולקים המשיבים על היותו של התמליל משקף נאמנה את שיחת הצדדים.