ת"א 58405-03-14 אבו נימר ואח' נ' פייסל ואח'

1.הצדדים הסמיכו אותי לפסוק על דרך הפשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [ נוסח משולב] התשמ"ד- 1984 במחלוקת שנותרה בין הצדדים לאחר שחלק מן המחלוקות יושבו במסגרת הליך גישור. במחלוקת שנותרה בין התובע לבין הנתבע מס' 2 (להלן: "עו"ד חג'אזי") הסמיכוני הצדדים לפסוק על דרך הפשרה בגבול שבין דחיית התביעה לבין פסיקת סך 90,000 ₪ לטובת התובע, ואילו בין המודיעה – מדינת ישראל, לצד שלישי – עו"ד חג'אזי, הסכימו הצדדים כי בית המשפט יפסוק על דרך הפשרה עד הסכום ששילמה המדינה במסגרת הסדר הגישור- סך 7,000 ₪.

2.נביא תחילה את הטענות בתביעה בהגנה ובהודעות לצד שלישי, ונפרט לגבי המחלוקות שסולקו בהליך הגישור.

3.תחילתו של ההליך הוא בהגשת תביעה כספית שהגיש התובע כנגד שלושת הנתבעים בגדרה טען, כי כל אחד מן הנתבעים התרשל בתפקידו וכי התרשלויות אלו הביאו עליו נזקים רבים. התביעה שלפניי קשורה להליך אחר שהתנהל בפני בית המשפט המחוזי - ה"פ (מחוזי חיפה) 1228/07 (להלן: "התביעה הראשונה"), בגדרה טען התובע כאן (ושם) כי אביו המנוח היה בעל 49/117 חלקים מן המקרקעין הידועים כחלקה 29 בגוש 18569 (להלן: "החלקה"), וכי עפ"י צוואה שהותיר אביו של התובע, הוא ציווה את זכויותיו בחלקה הנ"ל לתובע ולארבעת אחיו בחלקים שווים, ועל כן כל יורש היה אמור להירשם כבעלים ב 94/585 חלקים בחלקה. עוד טען התובע, כי בשלהי שנת 2007 גילה הוא, כי החלק שירש מאביו נרשם על שם אחיו עבד אלרחמן אבו נימר (להלן: "עבד אלרחמן") וזאת בהתאם להסכם חלוקת עזבון ומסמכים שהוגשו ללשכת רישום המקרקעין. עוד טען התובע כי גילה כי בחודש 9/2007 נרשמה הערת אזהרה לטובת צדדים שלישיים בהתאם להסכם מכר, לפיו מכר עבד אלרחמן את חלקו של התובע בחלקה לאותם צדדים שלישיים.

4.התובע טען כי הוא גילה כי הנתבע מס' 2 עו"ד מג'יד חג'אזי ערך הסכם חלוקת עזבון, ללא ידיעת התובע, ואימת את חתימת התובע, מקום שהתובע לא חתם מעולם על הסכם חלוקת העיזבון. כן טען התובע, כי מעולם לא חתם על בקשה לרישום המקרקעין עפ"י הסכם חלוקת העיזבון אשר הוגשה ללשכת רישום המקרקעין, וכן לא חתם על ייפוי כוח בלתי חוזר לטובת עו"ד חג'אזי. טענתו היתה כי חתימתו על גבי הסכם חלוקת העיזבון, לפיו וויתר התובע על חלקו בירושת אביו - זויפה, וכן הבקשה לרישום המקרקעין בלשכת רישום המקרקעין - אף היא זוייפה. על כן עתר התובע במסגרת התביעה הראשונה, כי בית המשפט יצהיר על כך שחתימתו זוייפה, וכי העברת זכויותיו בחלקה שירש מאביו והערת האזהרה בגין מכירת חלקו של התובע לצדדים שלישיים - בלתי חוקית, ולפיכך בטלה. כן עתר התובע להצהיר על בטלות הערת האזהרה מיום 6.9.2007 שנרשמה לטובת הצדדים השלישיים.

5.התביעה הראשונה הוגשה כנגד אחיו של התובע עבד אלרחמן, כנגד עו"ד חג'אזי וכנגד אותם צדדים השלישיים שלטובתם נרשמה הערת אזהרה עפ"י הסכם מכר בינם לבין עבד אלרחמן. ביום 9.2.2011 דחה בית המשפט המחוזי בחיפה את התביעה שהגיש התובע בפסק דין מנומק.

6.לאור דחיית התביעה הוגשה התביעה שלפניי. בתביעה שלפניי טוען התובע, כנגד עו"ד פייסל - שייצג את התובע בתביעה הראשונה, כי ייצוגו היה רשלני וגרם לו להפסיד בתביעה; וכנגד עו"ד חג'אזי - נטען כי הלה אישור את חתימתו על הסכם חלוקת העזבון אף שהתובע לא חתם על ההסכם - ובכך התרשל כלפיו, וכי עו"ד חג'אזי פעל לרישום הזכויות בחלקה על שם עבד אלרחמן, למרות שהתובע לא חתום על הסכם חלוקת העזבון ואף לא על הבקשה לרישום המקרקעין. התובע הוסיף כי בעקבות מעשיו של עו"ד חג'אזי הועברו זכויותיו בחלקה לעבד אלרחמן, ולאחר מכן לצדדים שלישיים שרכשו זכויות אלה מעבד אלרחמן. התובע טוען עוד כי עו"ד ח'אזי לא הסביר לו מהות המסמכים המתיימרים לשאת חתימת התובע. לגבי המדינה טוען התובע כי זו התרשלה משלא קיימה את הוראות הדין והנהלים בכל הנוגע לרישום הזכויות בחלקה הנדונה. בין היתר טוען התובע, כי האישור לרשום הזכויות על שם אחיו עבד אלרחמן, שעה שהתובע לא חתם על הסכם חלוקת העיזבון ועל הבקשה לרישום מקרקעין, ניתן ברשלנות. בנוסף, כך עפ"י התובע, אישרה המדינה רישום מקרקעין עפ"י הסכם חלוקת עזבון שחלקים ממנו נרשמו בכתב יד. התובע טען כי אצל המדינה היה אמור להתעורר חשש לגבי כשרות העסקה, שכן לפני רישום העסקה ניסה עו"ד חג'אזי לרשום הסכם חלוקת העזבון כאשר חסרות חתימות בו, ובקשה זו סורבה ע"י הנתבעת מס' 3. לסיכום, טוען התובע כי בעקבות מעשי ומחדלי המדינה הועברו זכויות התובע בחלקה לידי עבד אלרחמן וממנו לצדדים השלישיים, שרכשו את הזכויות בחלקה מעבד אלרחמן.

7.התובע עתר לחייב את הנתבעים- כולם בסך 250,000 ₪ המורכב מן הסכומים הבאים: 190,000 ₪ בגין שווי המקרקעין וההוצאות בגין הגשת התביעה הראשונה והערעור על פסק הדין שניתן במסגרתה; 10,000 ₪ בגין אבדן זמן וטרחה; ו-50,000 ₪ בגין הפגיעה באוטונומיה.

8.הנתבעים התגוננו מפני התביעה. עו"ד פייסל כפר בטענה כי הוא התרשל בייצוג התובע, וטען כי הוא ביצע עבודתו על הצד הטוב ביותר. עו"ד חג'אזי אף הוא כפר בטענות התובע וטען כי מאחר והוא היה צד להתדיינות בהליך בבית המשפט המחוזי, הרי קביעות בית המשפט המחוזי בהליך הנ"ל, אשר מצא שהעסקה לפיה מכר עבד אלרחמן הזכויות במקרקעין היא עסקה כשרה, מהוות מעשה בית דין אשר משתיק את התובע מלעורר טענות אלה (בדבר זיוף ההסכם). אף מדינת ישראל הגישה כתב הגנה וכפרה בטענות התובע, ואף היא טענה לתחולת מעשה בית דין, ועתרה לסילוק התביעה כנגדה בהעדר עילה.

9.בתיק הוגשו הודעות צד שלישי. עו"ד פייסל שלח הודעת צד שלישי כנגד עבד אלרחמן בה טען כי ככל שייפסק כנגדו פיצוי, על עבד אלרחמן לשפות אותו בגין סכום זה. מדינת ישראל הגישה הודעה לצד השלישי נגד עו"ד חג'אזי ועבד אלרחמן, בגדרה תבעה שיפוי למקרה שייפסקו כנגדה סכומים.

10.יצויין כי ביום 9.1.2015 נדחתה התביעה כנגד עו"ד חג'אזי בשל מעשה בית דין וערעור שהגיש התובע על פסק דיני זה התקבל ובית המשפט המחוזי קבע כל לא חל מעשה בית דין על התביעה כאן.

11.ביום 7.6.2015 מונה מומחה מטעם בית משפט על מנת שישום את ערך הנכס מושא התביעה. המומחה הגיש חוות דעתו, לפיה ערך החלקה בשנת 2007 הוא 930,000 ₪.